"סיורים בשרונה תל אביב לקבוצות וימי גיבוש".

"טיולים מודרכים וימי גיבוש בשרונה תל אביב".

מדריך טיולים בשרונה SARONA

"מדריך טיולים וסיורים במושבה הגרמנית שרונה בתל אביב".

• "אשמח לעיונכם באתרים הנוספים של אפי נחמיאס" – התמחות בסיורים אורבניים וסיורי טבע, סיורי מורשת קרב וחיבורי מסלולים:

  www.siyureboutiqe.com    www.toursguides.com

"סיור מומלץ בשרונה תל אביב":

סיפורם המרתק של הטמפלרים מוירטנבורג בגרמניה ועלייתם ארצה לשרונה(חיפה הראשונה ויפו השניה) משיחיות ואמונה בביאתו של המשיח הגואל בארץ ישראל-ארצו של ישו, סיפור הזזת חמשת הבתים, בית העם /בית הקהילה, אישים ודמויות, משפחות מובילות כמו: למלה, קיבלר, גרצינגר, קנולר, גלאנק והקר. בית הבד המודרני הראשון בשרונה תל אביב, היקב על תקופותיו, תחילתו של חיל האוויר וסיפור מטוסי האוסטר, סיפור ה "סיפולוקס", באר האנטיליה בשרונה, הכדורת לאחר יום עבודה מתיש ו"בירה" בפאב של קיבלר לחיי העמלים. גן שירי תל אביב בשרונה,"בית ההורים" של שרונה, "בית המורה", בית הרינג ולשכת שר האוצר לשעבר וסיורים בשרונה.

סיורים בשרונה מרקט- טעימות קולינריות בתל אביב:

מומלץ לשלב את "שרונה מרקט" בתום הסיור של שרונה ההיסטורית טמפלרית כמופיע פה. סיור של נשנושים וקולינריה, טעימות וריגושים במתחם "שרונה מרקט"- לאחר סיור של איכות ובנועם בשרונה הטמפלרית , נטייל ונסייר ב "מתחם שרונה מרקט", דמויות ואנשים, עסקים קולינריים ובעיקר טעימות. הצעה לסיור טיול קולינרי ב"שרונה מרקט" וניתן להתאים לפי אופי הקבוצה: עלה גפן, כרוב ממולא, פיתה דרוזית המחולקת לחתיכות במילוי לאבנה ושמן זית,גבינות קשות כמו:גאודה בפסטו, גאודה נקיה-צלחת ובו 5-6 סוגי גבינות יוקרה, שני פלאפלים למשתתף, בורקס גבינה,ביצים, גזוז, ממלכת החלבה, ממתקי נצרת ובו מגוון מתוקים-בקלאווה "הכדורת הקצביה וסיפור הכשרת הבשר והחזירים" שעטו על רבני שכונת מונטיפיורי ובית הספר בית הקהילה של שרונה. "סיור בשרונה תל אביב". "סיור מודרך בלב תל אביב", במושבת הטמפלרים שרונה, בין בתי הטמפלרים – החלוצים שבנו את המושבה החקלאית שרונה בשנת- 1871.

"תיאור של יואל משה סולומון, על המושבה שרונה הטמפלרית": " שמנו לבינו גם על הקאלאניאות אשר יסדו זה כמה שבעה שנים האשכנזים בני וויטינבערג (לא מבני עמינו) ובתיהם בנויות במשטר נאה, ככל ערי אירופי, ברחובות רחבות ובנינים מפוארים עד אשר האיש אשר יתהלך ברחובותיהם, ישכח כי רגליו תדרכנה בארץ הנשמה, וידמה כי הנהו באחת מערי אירופא הנושבות. ככה התהפכה הארץ הנשמה הזו לארץ נושבה בשנים מועטות, ויושביהם רואים פרי בעמלם. המראַה הנעימה הזאת תלביש את לבב האיש הישראלי צער ויגון, ענג ונחת יחד. "[ויקיפדיה] המושבה שרונה, נבנתה בצורת שתי וערב או צלב נוצרי המאפיין את האוונגליסטים שהגיעו מוירטמבורג, גרמניה ומתוכננת להפליא.

"סיפורם המרתק של הטמפלרים עוד בגרמניה", התיאולוגיה, מאפייני החברה מהם באו ויצאו והגעתם לארץ לא זרועה ובטח לא מפותחת ובעקבותם סיורים והדרכות בשרונה הטמפלרית. "כאן בשרונה תל אביב", ובמושבות הטמפלרים ביפו, ירושלים, חיפה, בני עטרות (וילהלמה), חיפה, בית לחם הגלילית ואלוני אבא פיתחו את עולם החקלאות לסוגיו, "סוגי בניה גרמנית טמפלרית מתקדמת", תעשיה, תיירות טמפלרית ועוד.

"במושבה שרונה בתל אביב" – סיפור הזזת הבתים עם הרחבת רחוב קפלן, בתיה המיוחדים במושבה וביניהם- בית העם (הכנסיה ובית הוועד המקומי), בית החלבן, בית האופה והקונדיטוריה, בית הנגר, "יצחק ממלוכ ההומיאופת הראשון ורוקח המושבה שרונה"- יצחק איזידור ממלוק. בית הספר המקומי והחוגים היחודיים שפעלו בשרונה.

"כריסטוף הופמן" – תיאולוג גרמני ממייסדי תנועת הטמפלרים, נבחר לנציג התנועה באוניברסיטה של פרנקפורט וניסה להשפיע ממשנתו על התלמידים הרבים ללא הצלחה- כריסטוף הופמן החליט לפתח את "ממלכת האל" ,ולאחר זמן קצר התחבר "לידידי ירושלים" בשנת 1854 ויותר מאוחר הקימו את: "Deutscher Tempel" ("המקדש הגרמני"). ובקיצור: הטמפלרים. כריסטוף הופמן הקים את המושבה הראשונה על שרידי המושבה האמריקאית ביפו וקראו לה ואלהלה והיא המושבה השניה ,המושבה השלישית בשרונה והרביעית בעמק רפאים שם נקבל ב 1885- הרחוב הראשי במושבה הטמפלרית שרונה קרויה על שמו כריסטוף הופמן וכיום  רחוב דוד אלעזר.(סיורים בשרונה תל אביב)

"סיפור הזזת הבתים של שרונה" בסיור מודרך "בשרונה" תל אביב:

בעקבות שיקום המושבה שרונה ויחד עם זאת גם שינוי מע"ר מטרופוליני חדש בדרום הקריה,הייתה אפשרות להרוס את הבתים הישנים או להזיזם ולשמרם ובסיור יסופרו המהלכים לפני ובעת הזזת הבתי ברחוב קפלן. סיורים מודרכים "בשרונה" תל אביב. "המושבה שרונה" היא אחת מפסגות השימור האורבני בתל אביב ואף בכל ארץ ישראל. 42 דונמים של פארקים ,חניונים תת קרקעיים ובעיקר בתי "שרונה הטמפלרית" מבית העם ועד היקב הקטן והגדול. היה צורך לחזק את המבנים של שרונה שגם כך היו רעועים וכל החומר התלכידי שלהם על בסיס כורכר שחוזק בבטון מתקופות מאוחרות,בניין מתוכנן לעמוד בכוחות אנכיים, ויש צורך לחזק את המבנה כדי שהוא יוכל לשאת את הכוחות האופקיים, הפועלים עליו במהלך הזזתו,המבנה ובסיסו היו על משטחי בטון ובתחתית הקירות הכניסו ברזלי זיון ויצקו עליהם בטון. מבנה טמפלרי שגרתי בשרונה, מכיל מרתף שחציו באדמה והיה צורך להסירו ו"להשיט" את המבנה על גלגליות/רלסים ובטונדות איתנות וחזקות – היה צורך לחזק את צמתי הכורכר שהיו אכולים בגין קורוזיה מתמשכת – כניסת מים ויצירת חללים שהתפוצצו וגרמו להחלשת המבנה..

פרופסור מהנדס ואדריכל אמנון בר אור (מומחה בעל שם בתחום השימור האדריכלי)מנהל הפרוייקט המסובך שמסובכים ועדינים מאוד(שאפו), מסכם את פרויקט שרונה בנימה אופטימית: "הזזת המבנים הוכיחה את מחויבותה של עיריית תל אביב לערכי השימור. כיום, תל-אביב היא המתקדמת ביותר בין ערי ישראל בנושא השימור. פרנסי העיר הגו תב"ע לשימור וכללו בה כ 1,500- מבנים. הזזת בתי שרונה היא אמירה ברורה לכל בעלי המבנים, שתל-אביב מאמינה בערכי השימור ואף מוכנה לשמש דוגמה לאחרים.(סיור בשרונה) גוטהילף וגנר מנסה ללחוץ על הטמפלרים לא למכור שטחים נחלות ועסקים- כוחותינו מקימים חוליה בת 14 איש ביניהם אישה – נעמי נוימן גורן- בחזייתה שני אקדחים שמטרתם לחסל את וגנר. לבנדה פינת לוינסקי. גוטהילף וגנר שב למפעל שלו בוילהלמה ונוסע בשיירה. ניגש אליו רכב ועושה איתו תאונה מבוימת. מפקד יחידת החיסול שייקה ירקוני בעלה השני של יפה ירקוני. יוצא בחור בלונדי – גדעון בנדל לימים אל"מ(אלוף משנה) מכוון אקדח… מעצור….

מהרכב יוצא יהודה פוגץ’ אראל, מזהה יורה, וגנר מביט בו ומזהה אותו וקורא- "ג’ודה?". לאהרון פוגץ’ היו מחצבות שבהן כל הגלגלות היה מתוצרת מפעל וגנר. יהודה היה עושה חשבונות עם בניו של וגנר. יהודה התנדב לפעולה והשתדל שווגנר לא יזהה אותו. למחרת החלה מכירה ועזיבה מאסיבית. יהודה מתחתן עם חברתו ונולד להם בן שמו עמירם – עמי הראל מנכ"ל בזק וכו’. הוא החזיק את הסיפור בבטן ורק לקראת מותו 20 שנה לחיסול וגנר הוא מספר, אחרי שמקבל מדליית אבירות מהקנצלר.

שער ויקטור על שם ויקטור ששון רס"ר השער של הקריה. יראת הבנות כי תמיד נתן תלונות על לבושן. ממול בית יולדות הקריה שהחל כבי"ס הקריה. הצלב שנוצר עם שתי הרחובות פונה לירושלים. הטמפלרים – קבוצה שיצאה מהנצרות הלוטרנית לצורך "תיקון".

סיורים מודרכים בשרונה הטמפלרית תל אביב.

שרונה- סרוניטס- יער אלונים וחרובים באכדית-המושבה הרביעית שהקימו הטמפלרים בארץ שהגיעו מבאדן וירטנברג בראשותם של כריסטוף הופמן ודויד הרדג תוכננה על ידי תיאודור זנדל. אדמות המושבה נרכשו ממנזר יווני ליד נחל המוסררה ("המשוגע" בערבית) הוא נחל איילון, בשיאה חיו כ 420 נפש. לטמפלרים 7 מושבות- 4 הוקמו במאה ה 19 ו 3 במאה ה 20. שרונה הרביעית על ידי בני הדור השני. המושבות הטמפלריות עבור שינוי וצאצאי הטמפלרים כבר הפכו לבורגנים בעוד אבותיהם באו מתוך אמונה משיחית- היחיד הוא המקדש מתוך הפסוק- הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים אַתֶּם וְרוּחַ אֱלֹהִים שֹׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם׃. מקימי התנועה- כריסטוף הופמן ודויד הרדג. בימים אלה, נסגר המעגל, כאשר מוזיאון ארץ-ישראל, בתל-אביב, מציג תערוכה על אודות ההתיישבות הטמפלרית בארץ, בשנים 1868-1948. לתערוכה, "גלגולה של אוטופיה", הגיעו בני הקהילה הטמפלרית מגרמניה ומאוסטרליה, לא בשם "זכות השיבה" אלא כביקור שורשים לאות הערכה למה שעשו אבותיהם בפלשתינה ארץ ישראל לפני הקמת מדינת ישראל.

"יחסים עם היהודים" – עד מלחמת העולם הראשונה טוב, העסיקו יהודים במחלבות כדי שיהיה כשר. עבור אנשי הישוב בילוי בקפה גינטנר נחשב מאוד. במלחמת העולם הראשונה יהודים מקבלים חסות ברית המועצות שנחשבת מדינת אויב של גרמניה ותורכיה (אימפריה עותומאנית). "הכיבוש הבריטי" מפר את האיזון כשעתה הטמפלרים מגרמניה הם "נתיני האויב" לבריטים וכ 850 מהם מוגלים למצרים בשל כך.

"בית כריסטוף למלה" – מראשי הקהילה המקומית, איש של סודות מקומיים,מראשוני ועוסקי בתחום היין והפרדסנות- בחצר ביתו הייתה מכוורת דבש,אורווה ורפת,באחד מחדרי המבנה פעלו אוטו ופריץ אחים שהיו מנחשוני העיסוק בפרדסנות וחלבנים בכל רמ"ח איברם. חדש בשרונה הטמפלרית-מוזיאון ובר וויסקי בבית היקב הישן ובו למעלה מ 1000 סוגים של וויסקי ובקבוקים מכל העולם, ניתן לשלב טעימות בסיור בשרונה, ללמוד, ליהנות ולחוות את שרונה עם בלנד וויסקי. "בית הקהילה"(בית העם )של המושבה שרונה-היום חנות ADIDAS – בית העם במתכונת הטמפלרית הייתה כנסיה,אך לא התפללו בה כיתר הכנסיות אלא נאמרה התפילה כל אחד לפי ראות עיניו אם בכלל, לא על ידי כומר או מנהיג תיאולוגי,ב"בית העם" ארגנו וביצעו את חתונות המושבה,טקסים לסוגיהם,הרצאות בנושאים שונים. "בית הקהילה הישן של שרונה" – בית השעון, השעון הורכב על ידי חברת מידאס אמטא ברחוב קפלן 34 – בית קארל שטלר-אחד הבתים שהועתקו ב 2005 וקארל שטלר היה בין הנושאים והנותנים על מכירת קרקעות שרונה לעירית תל אביב, קארל שטלר היה בעל משק חלב גדול ופרדסן, "בית האבות" של שרונה והיום "לנדוור" ובית ספר.

"בית סמואל וולר בשרונה תל אביב":

משפחה גדולה ומסועפת בשרונה ובמושבות נוספות,במואל וולר ואחיו יעקב למדו בבית הספר המקומי. וולר היה חבר בהנהגה הארצית של הטמפלרים והיה מצוי במשא ומתן בכל פפרט וענין מאחורי הבית הייתה חוות סוסים גדולה,אסם ורפת, קפלן 22 במקור וכיום הבית השני מימין של רחוב דוד אלעזר,בית אחר אחרי בית הנפח גראצה.

"בית ווילי גארצינגר בשרונה"- קפלן 30 תל אביב.

הקצב של שרונה,הנקניקים והבשרים הכי טובים היו אצל ווילי משפחת גארצינגר היו בין המשפחות שגורשו לאוסטרליה ב 1941- בית משפחת למלה-הגנן של שרונה הטמפלרית.

"בית יוהנס למלה בשרונה תל אביב":

מראשי הקהילה בשרונה,וממקימי ומייסדי ענף הפרדסנות והיין,כוורן ויצרן דגול ובחלק האחורי של ביתו היה: אסם תבואה,אורווה ורפת – בקומה השניה היו דיונים חשאיים לגבי המושבה שרונה,הטמפלרים בארץ ,שת"פ עם השלטון הנאצי ובעיקר עם ערביי ישראל.

בבית זה הייתה מחלקת המודיעין של חיל האוויר שט"ל 121 שהייתה אחראית על מבצעים כמוסים,פענוח תצלומי אוויר ועוד רבים .

"האסם של קנול בשרונה תל אביב":

"האסם של קנול" נהרס בשנות הארבעים וזה המבנה נבנה במקומו(היום טומי הילפיגר) והיה גם תקופה אורווה לסוסים. "בית הרוקח יצחק איזידור ממלוק": הטמפלרי היהודי של שרונה,יונתן ממלוק עלה מגרמניה ארצה לנווה צדק. שיטות הריפוי ההומיאופטיות שהיו שכיחות בגרמניה הקנו לו מעמד מקצועי איתן והיה לרוקח הראשון של שרונה.

בשנת 1924 מבקשים מימנו הטמפלרים להקים בית מרקחת בשרונה וכך עושה כשיום יום מגיע עם חמורו משכונת "בורוכוב" הצעירה תחילתה של רמת גן- יצחק ממלוק פעל במושבה עד שאחרוני הטמפרים גורשו לאוסטרליה, מאבק איתנים היה של בנו יונתן ממלוק להשאיר את מבנה בית המרקחת של שרונה על כנו, אך " המשמרים" החליטו להורסו ו"פתחו" ציר ודרך במושבה.לזכרו של יצחק ממלוק האב, ההומיאופט,הרוקח הראשון הקימו גן תבלינים לזכרון ולכבודו ממול-חסר כבוד לטעמי.

"בית הלן קופר גינטנר בשרונה":

מהמשפחות הוותיקות של שרונה,גרו בתחילה בין פרדסי יפו והיו בין 18 המשפחות שהקימו את שרונה. ווילי גינטנר ורעייתו אריקה אפו ב"קפה גינטנר" עוגות מיוחדות ממתכונים שהביאו מגרמניה, דוגמת שטרודל וקרם.

"בית גוטליב גראצה בשרונה תל אביב":

"בית פרשלר בשרונה" – "איש הגבינות והפרדסים בית הנפח של שרונה הטמפלרית"- ניתן להבחין שכל בתי שרונה עשויים מעץ ואילו בית גראצה,שהיה הנפח החלונות עשויים מברזל- בית פרושלה-הבנין הכפול והיום הוא מבנה של הטכניון בדוד אלעזר 8-10, הבית נבנה על ידי אדולף פרושלה והיה מבעלי הרפת והפרדס הגדולים של שרונה. לאחר הקמת המדינה שימש כבית מפקח התעבורה במשרד התחבורה וואת היחידה להנצחת החייל.

"בית וילהלמינה למלה":דוד אלעזר 24 – וילהלמינה ואנדריאס שמידט בנו את הבית ב-1872 והיו מראשוני שרונה הטמפלרית. לאחר מות בעלה השכירה האלמנה את ביתה לדיירים ששמרו על המרקם הקלסי האותנטי שלו. בבית וילהלמינה הותקן הרדיו הראשון בשרונה והתושבים נהגו להתקבץ סביבו ולהקשיב לשידורים מגרמניה.

"בית הבד המכאני של שרונה"-

את בית הבד הקים כריסטיאן פפלוגר והיה לבית הבד הממוכן הראשון בארץ ישראל, הוקם בשנת 1912 ופעל עד שנת 1938 ושימש את חקלאי שרונה בכיבוש הזיתים – במבנה נמצאות שרידי מכונות לייצור שמן, שניתן להפעיל גם בימינו, רק אם נרצה. במקור, הוא כלל מכבש הידראולי, מכבש שמן, חביות ומאזני שקילה. האתר נחשב יוצא דופן בהיסטוריה של הפקת שמן בארץ ישראל, ובלט בתחכום הטכני שלו. "בית הנגר של שרונה". "בית משפחת באלדנהופר" – משמש כמרכז המבקרים של שרונה- ברחוב אלברט מנדלר 14, גרה בראשית ימי המושבה, משפחת באלדנהופר . קארל אב הבית היה מהנדס בבית החרושת ’האחים ואגנר’. במקום זה לאחר הקמת מדינת ישראל השתכנה לה לשכת שר המשטרה – בית האלמנה בשרונה בכינויו,המבנה נוסד בתחילתה של שרונה אך הגברת וילהאלמינה התאלמנה בצעירותה ונישאה לפרידרך פריץ למלה וביתה הושכר ובהמשך היה מוזנח ללא פעילות. כיום ישנו בית קפה ומסעדה "וילהלמינה" מיסודו של השף קונדיטור הנודע אורן בייקר. סינמטק- על אדמת שרונה, המקום נרכש על ידי סרסור קרקעות בשם שפאק. ממול בית משפחת מאליס, הבית נבנה לאחר חיסול הרפת. משפחת מאליס חיה באלקנה. המשפחה צריכה להתאגד עם רפתנים באזור. נחלת יצחק הייתה מרכז של חלבנים- 38 רפתות. הם התאגדו ויצרו את טרה. כשמשפחת מאליס רוצה להעביר צריף שקנו מבית האינוולידים מרחוב מרמורק 200 מטר מכאן. 8 שוורים מביאים את הבית.

גבולות שרונה– מערבי- קרליבך, אבן גבירול, יהודה לוי, דרומי- חשמונאים, צפוני- רחוב שאול המלך, גבול מזרחי- הכביש השחור. גבולות חקלאים- דרום – תחנה מרכזית, צפון- בבלי, מזרח- דרך השלום מזרחה, יגאל אלון, משה דיין, ביצרון, רמת ישראל, קניון גבעתיים, גן העליה השניה, עד צומת תל השומר, רחוב הירדן בגוש חלקה נקרא פרדס אברל’ה- משפחה טמפלרית עשירה בביתה התיישב דוד בן גוריון משם ניהל את מלחמת העצמאות. לידיעת אנשי מטה והחטיבות והשירותים מקום מושב הממשלה נקרא מעתה אילך הקריה השם שרונה נמחק שינוי השם לא צירך להופיע בעיתונות.

היקב בשרונה- שני יקבים חדש 1893 וישן 1875. היקב התעשייתי הראשון (לפני כרמל מזרחי). שרונה רוט ושרונה עאראק. מכירה לאירופה במיוחד מכיוון שכאן לא שותים. עשו גם סדרות כשרות. לאחר ההצלחה בישן עבור לבנות את הישן. השימוש כיום בישן- קלארו של שף רן שמואלי ואחיו זוהר שמואלי. ביקב החדש- שוק איכרים חלק ולמטה בר. השגשוג של היקב עד לפני מלה"ע השנייה, אחרי כן ההדרים שגשגו. כאשר שרונה ננטשה והתושבים עזבו המקום נעזב. ההגנה נכנסת לשרונה- מרתפים שנחצבו ביד, החומר שימש לבנין המושבה. היקב החדש והישן מקושרים במנהרה לצורך העברת ואחסון סחורה עם בקרת אקלים. ינואר 1948 בריטים מתפנים ומוכרים לסוכנות היהודית 20 מטוסי אוסטר (ספיטפאייר, פרימוס- חד מנועי דו מושבי). צריך להוציא את האווירונים מבסיס עקיר (תל נוף) ולהעביר למקום מבטחים- מקום ממנו יצאו הבריטים ולא יחזרו. הבריטים לא מדמיינים שמישהו יוכל להשמיש את המטוסים ולכן הם נפרדים מהם בכזו קלות. בחור בשם שבתאי כץ – טכנאי מטוסים מוזעק על מנת לתקן את המטוסים. באחת ההזדמנויות כשצריכים להכניס אוויר דחוס לתוך בקבוק סגור אחד הטכנאים מצליח ועושה מזה פטנט-סיפולוקס וכך מתעשר. "ההגנה" נכנסת בדצמבר 1947 לאחר עזיבת הבריטים ומכנה את המקום מחנה יהושוע על שם יהושוע. שתי שיירות 21/22 בינואר מגיעות לכאן ומורידים עם כננת את האווירונים. שתי נשים חנה כפרה ושרינה בת יוספה מסתערים על המקום יחד עם הומלסים שגרים כאן. זהו מתקן האווירי הראשון שמבשר את הקמת חיל האוויר. משה סגל כתב פרק "מטוסים במרתפי היין". המקום עמד לפני הריסה כאן היה צריך להיות החניון של פרויקט מגורים ענק. דוקטור נפתלי טלמן חוקר החקלאות הטמפלרית שמר את התוויות של היין, בזמן שהיקב החדש הושלם הישן הפך להיות חנות, משרדים וכו’. האקלפיטוסים ננטעו על ידי הטמפלרים שסבלו ממלריה (מל אריה= אוויר רע). להיכן נעלמו הטמפלרים. ביתו של גוטליב שומכר נותרה האחרונה. מתוך 2500 2000

בית המטמון -"הבהלה לזהב" של שרונה הטמפלרית.

הבית שימש את נשיא מדינת ישראל- ויצמן. שייך להוגו ברנאגל עובד עם יהודים, עם גירוש הטמפלרים הוא מבקש להיפרד ביתו והולך עם שפכטל. אביו ג’וזף היה אספן עתיקות ותמורתן קיבל מלורנס איש ערב 23 מטבעות אותן הוא מטמין בקיר. בשנת 2000 מכיר את דר’ דני גולדמן מומחה לאדריכלות טמפלרית ומבקש את עזרתו בהחזרת המטבעות. גולדמן מגיע למתקן הצבאי ומבקש להיכנס לבנין עם קונגו. הוגו ברנאגל בסקייפ בן 96 מכוון עד שהקונגו נכנס והשקית נופלת לידיו של גולדמן. עורכת דין צביה גרוס בדקה שהוא לא היה נאצי ולא פוצה בעבר ואז מזמינים את ילדיו לביקור במסגרתו משיבים להם את המטמון. לאחרונה נפטר בגיל 105.

התמונה מימין: בית כריסטוף פרידריך למלה, איש הסתרים של המושבה שרונה, ובקדמת התמונה גן תבלינים לזכרו של איש יקר יצחק ממלוכ איזידור (ובנו יונתן ) שהיה הרוקח הראשון וההומיאופט של המושבה.

משפחת גינטנר בשרונה– אפפל קוחן, קימל ברוט, מאמש- לחמים גרמניים- קימל ברטשן, זאלץ ברטשין. שולחנות עם אגרטלים. מפגש של הדברים הטובים בשרונה שמסמל, מעבר למתן שירותים לאורך הרחוב. המבנה נבנה לפני מלחמת העולם הראשונה. משפחת גינטנר הגיעה לארץ-ישראל בשנות ה 70 של המאה ה 19, התיישבה בפרדס שרכשה מחוץ ליפו ונשארה שם במשך עשרות שנים. עמנואל הבן הבכור, יליד הארץ, היה לאופה במאפייה המשפחתית בפרדס. הוא נפטר בגרמניה במלחמת העולם השנייה.

בתו הלן נישאה לוורנר קופר והתגוררה בסמוך לאחיה ווילי שפתח את בית הקפה גינטנר.

מתחת לשני דקלי הוושינגטוניה- מסמלות כניסה, "הארון"- היה בנין מלבני קובייתי בית מרחקת של יצחק איזידור ממלוק שנטע את האקליפסטוס כדי לעשות אינהלציה. יונתן ממלוכ בנו של הרוקח עמד ממש ממול כאשר הרסו את הבית לצערו.

בית המרקחת היה ארכיון של השב"כ. לטענת החברה, המבנה מפריע לבניית דרך רוחב היסטורית האמורה להיות משוחזרת למען הקמת הפארק, ולכן אינו נכלל בין 37 הבניינים המיועדים לשימור גם משום ש"המבנה מאוחר יותר, ואינו מהתקופה הראשונה של המושבה"לשימור פועלו של ממלוק נטעו כאן גן צמחי מרפא על שם יצחק איזידור ויונתן ממלוק. מבנה הטכניון בשרונה– מלחמת השפות פרצה ב 1913 לאחר שחברת "עזרה" של יהודי גרמניה שתרמה כסף להקמת הטכניון, דרשה בעקבות חולשתה של השפה העברית ללימודים טכניים, להנהיג את השפה הגרמנית כשפה הרשמית של לימודי הטכניון. מיד החלה התנגדות בין המתנגדים אליעזר בן יהודה, וכל היישוב החדש בארץ להנהיג את העברית. בסוף המאבק היישוב החדש ניצח.

"בית הבד בשרונה" – בית הבד על מכשיריו הישנים מ 1913. היזם – כריסטיאן פפלוגפלדר. הממוכן המודרני הראשון בארץ. עשו שמן מזרעי פשתן והסבו את המכשירים לכבישת זיתים. מאמר בקתדרה של פרופ’ יוסי בן ארצי- בית הבד הטמפלרי בשרונה. כאן הייתה סדנת הרכב של הקריה. את בית הבד הציל מהריסה העיתונאי זאב ענר. רן חדוותי משמר ומשפץ את בית הבד. בית הבד יובא מגרמניה כולל קורות העץ פרט לאבן הכורכר.

אופן הפעולה- מנוע אחד שמסובב את המכונה דרך ציר מרכזי. שופכים זיתים לתוך המגרסה והיא סדקה אותם, משם מעבירים למפרכה (אבן ריחיים) שהיתה מסתובבת ומועכת לעיסה, משם למכבש ההידראולי,המכבש סחט את העיסה והוציא ממנה נוזל מעורב של שמן ומים הנקרא "מוהל". העיסה היבשה שנותרה בצד – "גפת" הכניסו לתנור חיממו והוציאו עוד מוהל, את המוהל הכניסו למפרדה שהסתובבה במהירות גבוהה והפרידה בין המים לשמן. האנטנה ירוקה של שרונה- ת.ח.ל תחנות שידור חו"ל. אנטנה שעולה טלסקופית בלילה וחוזרת חזרה בבוקר. מכאן שידרו לסוכנים בארצות ניכר. בית נוסף שנהרס- בחצר בית 504 עמד שובך יונים ששימש לקבלת יונים, בית שר האוצר- סטודיו למחול, פרידריך הרינג (דג מלוח) רקדן של המושבה. לימים הבית ננטש, מדינת ישראל הופכת את הבית לביתו של שר האוצר פינחס קוזלובסקי ספיר.

כאן בשרונה, גייס ספיר את ישראל פולק להשקעה בקריית גת למה שיקרא פולגת. הנהג של ספיר אלי ז’אן. גמר קדנציה ב 1972. ספיר השאיר לו מסעדה (מסעדת שר האוצר) היה פותח בבוקר עד 14:00 וכל הנכבדים אכלו שם. לבניין משמעות רבה- יגאל אלון ויצחק רבין שישב כאן כשלא היה להם תפקידים בממשלה. ייעוד אחרון של הבניין ליב"י. כתבה "סטודיו למחול בלשכת שר האוצר". ספיר הולך להתראיין ברדיו, המראיין שלו יוסי שריד שמצא חן בעיניו. פנחס ספיר הופך את יוסי שריד לעוזרו האישי, כאן מתחילה הקריירה שלו. מכון המים של שרונה במתחם רשות השידור. גילה יואל אמיר. בצד הדרומי של קפלן משרדים יחידים משרד לביטחון פנים ורשות השידור- ניתן לסייר גם בשכונת מונטיפיורי הקרובה והסמוכה,סיפורה של שכונה מוזנחת אך לה תארים וכבוד רב, החל מהפרדסן היהודי הראשון,קנית האדמות על ידי מונטיפיורי,התפתחותה והאיזור בכלל כולל סיפורה של קרולין מיינור מנהיגת כת נוצרית אמריקנית של שומרי שבת ששוכנעה לעלות ארצה על ידי רב אורתודוכסי למען בואו של המשיח.

"סיכום ותמצות חלק משרונה ההיסטורית":

אגודת ההיכל בשרונה,"עם האל" בשרונה, רוחות של קדמה וראשונים נחשונים בתחומי הפרדסנות,דבוראים נחשונים ראשונים,גבאנים וגבינות ותחילתה של "טרה" המחלבה, פרוץ מלחמת העולם והמפלגה הנאצית בשרונה, מפעל ההתישבות הטמפלרי, בין שת"פ למאבק עם הבריטים, ממחנה יהושע למטה הכללי של צה"ל,משרונה לקריית הממשלה, שימור ופיתוח שרונה, סיפור מצוקה ומעבר להישגים טמפלריים, כריסטוף הופמן התיאולוג של הטמפלרים,קירשנהרטדורף,-במקום ממנו יצאו הטמפלרים, ידידי ירושלים האגודה הטמפלרית, שנות השגשוג הטמפלרי 1900 1914,מלחמת העולם הראשונה וגירוש הטמפלרים למצרים,פרשים אוסטרלים נכנסים לשרונה בסוף מלחמת העולם הראשונה, תפוזי יפו , הפרק הנאצי בתולדות שרונה,נייטרליות טמפלרית במאורעות הגדולים 1936 1939- גיס חמישי טמפלרי בשרונה, המחנה הבריטי בשרונה,סיפור ליל המשטרות,ליל וינגייט,עמירם בלניקוב, אריה קסלמן, אהרון ידידיה,שרגא הר, ברכה פולד ומצדה הר…חיסול וגנר הנאצי,יצחק שדה מפקד גוטהילף וגנר,מבצעי הלח"י בשרונה,שמעון קרבינסקי ומבצעי הלח"י בשרונה, "מחנה יהושע"- יהושע גלוברמן מבכירי ההגנה שנהרג בדרכו לירושלים, כרמי רבינוביץ’ חבר הגנה שנפל בשכונת גרין בחולון,בית יולדות הקריה, המדפיס הממשלתי בשרונה, השירות הבולאי בשרונה,מטה המוסד בשרונה, בית בלזם ומבצע בלזם,ויקטור גרייבסקי –  תכנון ישובי הטמפלרים,אדריכלות טמפלרית, בית טמפלרי מסורתי-תריסי עץ ,גגות רעפי חרס, מרצפות מצוירות,מעט קישוטים וארובות.

אדריכלות ואדריכלים טמפלרים, ציורי הקיר בבתי הטמפלרים בשרונה, חקלאות טמפלרית בשרונה, אספקת מוצרי בשר וחלב למשק תל אביב, הטמפלרים של שרונה ראשוני טכנולוגיית המים בארץ ישראל, בארות אנטיליה,שבשבות רוח, יוהאן למלה והקמת היקב הראשון בשרונה,יקב אגודת הכורמים בשרונה, תחילתו של חיל האוויר בשרונה ומטוסי האוסטרים,סיפור המצאת הסיפולוקס בשרונה, ההוצאה לאור של משרד הביטחון,בית הבד המכאני טמפלרי של שרונה,-מגרסת הזיתים,מפרכה,משאבה הידראולית,המכבש של מפעל "מילר",התנור לחימום הגפת והמון שמן זית זך- סיפור שחזור בית הבד ופעילותו הברוכה רן חדוותי, המשמר של המכונות מעין שמר- שירותי הרפואה של שרונה-ד"ר קוטין ורפואה בכלל בשרונה ותל אביב. בית המרקחת של יצחק איז’ידור ממלוק איש הקונגרסים הציוניים, רוקח ביפו ונווה צדק ומעבר לשרונה,יונתן ממלוק ומאבקו לשימור בית המרקחת שלא הצליח, "שירות האוויר" רוכש מטוסי אוסטר עשרים במספר והרכבתם ביקב, ניסוי וטעייה, הסיפולוקס וההמצאה, תחילתו של חיל האוויר, תלמיד "מכס פיין ותרומתם לחיל האוויר.

נאצים בשרונה בתל אביב-ביקור אייכמן בשרונה וכליאתו במרתפי היקב ולאחר ימים- "המדפיס הממשלתי", הרכבת הספיטפייר הראשון וסיפור הצלת המושבה שרונה והזזת חמשת הבתים בשרונה.  מנהרות בשרונה בתל אביב– עיר תת קרקעית ששימשה כמחסנים, יקבים ובהמשך גם השתתפה במאמץ המלחמתי של מלחמת השחרור. סיור מדהים במעמקי גבעת הכורכר מתחת לשרונה.

סיורים מודרכים ב "אחוזת בית" תל אביב.

סיפורה המרתק של תל אביב מתחילתה, האסיפה ב – "שער ציון", הלוואה מבנק אפ"ק, מעמד והגרלת הצדפים, עקיבא אריה וייס ומורשתו, בתי מספרים של מובילים מקומיים, התפתחותה של שכונה לכרך גדול ומוביל בישראל. מהלך הסיור עם שינויים והתאמה לכל קבוצה בנפרד: פסיפסי גוטמן במגדל שלום -הקדמה על אחוזת בית ותחילתה של תל אביב. בית עקיבא אריה וייס ודמותו המרתקת, בית פולק -מיכאל פולק איש צבא רוסי העושה ככל העולה על רוחו וממרא את בקשות יור הוועד-""פינה עגולה ופינה ישרה", אהרון אליהו פולק מקים לזכר אחיו מיכאל-בית כנסת "היכל התלמוד".

"בית האוכל" של רבקה הורביץ ושינויי מעמדה של "אחוזת בית" לשכונה הומה, בית מרדכי בן הלל הכהן-חובב ציון,ציר בקונגרס הציוני בראשון,הוגה רעיונות,כותב ואיש מסחר אמיד,כותב התקנות של האחוזה,ודוד של רוזה כהן,אימו של יצחק רבין. "בית פרנק–בית שיף", בית שעבר תהפוכות רבות באופי הבניה וכן במשפחות, עיסוקים ,מפעל ובנק לאחר ימים-בנק דיסקונט. "פאסג’ פנסק" – בלאחר מלחמת העולם הראשונה, גברה העליה לתל אביב ומ3500 בשנת 1921 עלה מספרה לאחר שבע שנים ל3800. והיה צורך בבניה מרכז מסחרי שיתן מענה לאוכלוסיה העולה והמתגברת.

"מעליה" ראשונה, משרדים, דירות, בתי מלאכה, בתי קפה ועוד היו בקניון הקטן-בית אברהם גרשון שלום-מהבודדים שקנו חלקה ובנו מיד ולא חיכו להלוואה מבנק אפ"ק מאחר והממון היה בידו ומעבר לכך. איש ממון כבר אמרנו ודעה איתנה-לא להעסיק שומר מערביי יפו ובעצמו היה למפקד גדוד השמירה של אחוזת בית. ממייסדי בית העם, חבר בבית משפט השלום העברי,ממייסדי חוברות "הפועל הצעיר", "לעם" ,במותו ציווה את רכושו לקק"ל, שבועות ספורים לפני הכרזה על מדינה יהודית.

"הבית ליד המסילה" -בית משפחת טרייבש, חנות "כל בה"(כולבו), מוזיקאי וממייסדי אחוזת בית-ופיקנטריה-נשוי לסלמה בת דודתו של ארתור רופין. בית סוסקין-אברהם סוסקין, הצלם הראשון של "אחוזת בית"-בית ספר "תחכמוני"-בית הספר הדתי הראשון ששילב לימודי חול וקודש. "מלון אלקונין" – מלון וי איי פי והתאכסנו בו אישים כמו: המלך עבדאאלה, אלברט איינשטיין ועוד.

בית המלון של מלכה ומנחם אלקונין, ממונו בה משטחי ענק רוסיה ובעיקר יערות.- מלון "צ’רנובסקי"-פיקנטיות מלונאית בתל אביב הקטנה, ובית כנסת "היכל התלמוד" וסיפורו המרתק ברחוב יהודה הלוי 13 – גן הילדים הראשון של צילה שכטר-ניהול גן הילדים בשיטת המונטסרי, הראשון מסוגו במזרח התיכון. "ראינוע עדן"-משה אברבנאל ומרדכי וייסר בונים ראינוע שהופך לקולנוע-חזון שהתממש למרות שניבנה בשכונה קטנה שהתפתחה לעיר.

"עדן"– השם ניתן על ידי שמחה בן ציון,ובית הקולנוע נפתח ב-1914 עם הסרט "ימי פומפיאה העליזים." "בית וייסר"- מייסד הראינוע וחברו הטוב של דיזינגוף.תחנת משטרה בבית וייסר והומור תל אביבי בתחילתן. "קפה הספסרים והסרסורים" בלילנבלום 24-התפתחות בתי הקפה בעליה השלישית והרביעית והשיא ב"עליית הייקים" בעליה החמישית.בית בכר-בית הדואר הראשון והטלגרף,אריחים וסיגנון אקלקטי מרהיב(יהודה מגידוביץ’) "בית יוסף אליהו שלוש ואחיו יעקב שלוש" – המשפחה שבנתה למשפחות והייתה מאבני הדרך עוד בחיפב ,שכם ובעיקר ביפו, מאברהם שלוש בדרך אהרון שלוש שהטביע חותמו ועד ליוסף אליהו המוביל בדור השלישי ועד ל"תאומי שלוש" בדור הרביעי.

סיפורה של מטלון-איש עם שתי נשים וללא ילדים..בית חיסין" -רופא המושבה שהגיע לכל קריאה עם חמורו הטוב. הפסיפסים של גוטמן ברוטשילד 3 שהועתקו מכיכר ביאליק-בית העיריה הישן של תל אביב. בית משפחת ליטוינסקי -העשירה שהקימה עיר בישראל מיוזמתה הפרטית-תל ליטווינסקי-תל השומר. הקיוסק השני של תל אביב מול הראינוע וכיום 2/16 בשיפוץ. "בית רודי" – גם בשיפוץ כעת 2/16 ולקראת סיום היה זמנית לבית הספר העירוני לבנים וכן הצלמניה של יוסף רודי. פסיפסי גוטמן ברוטשילד 3 בתל אביב – פסיפסים שהועתקו מבית העיריה הישן ברחוב ביאליק לפיאצה של רוטשילד. בית טרכטנגוט המפואר-סוחר בקמח ובסוכר והיה ליבואן הבלעדי של קמח וסוכר. מהמבנים המרשימים והיפים בקצה "אחוזת בית" מול "התאומים של שלוש" בנווה צדק.

"גזזני ואגרשך והעדיפיני במילייך"-הגזוז בקיוסק הראשון בפינת הרחובות רוטשילד והרצל, סיפור הקמת הקיוסק הראשון ובעיותיו, פנס הלוקס הראשון ממש ממול ועוד.

ממונו הרב אפשר לו להקים בית מידות של שלוש קומות ובבית פעלה "חברת הבניה קדם" של האדריכל אלכסנדר לוי וסיפורו המרגש, וסופו המר של יהודה שיורד מנכסיו ועוזב את הארץ. "המטלונים"- בעל עם שתי נשים וללא ילדים,סיפורם המרתק.

"אנו מכריזים בזאת" – רוטשילד 16 תל אביב – בית מאיר וצינה דיזינגוף – איש העליה הראשונה שהטביע חותמו בעליה השניה ואילך, סוסתו של דיזינגוף, "הדוחו"ת שקיבל אדון ראש העיר,מחליפו של עקיבא אריה וייס והתמנותו ליו"ר, ליידי צינה אשת העולם הגדול, אשת המוזיקה המקומית ועד למעמד הכרזת המדינה היהודית ב 14/5/1948 בשעה 16:00

אנדרטת מייסדי "אחוזת בית" בתל אביב הקטנה הלו היא תל אביב-משפחות מייסדות שהפכו לאבן פינה בחיי תל אביב ובעיקר כיום לרחובות שוקקי חיים.

הסיור מועבר בהומור, סיפורים תל אביביים מראשיתה כאחוזת בית, היציאה מן החומות של יפו ועיר עברית ראשונה-כשם שהכניסה לאמריקה דרך ניו יורק כך נכנסים לארץ ישראל דרך תל אביב..עיר של מסחר, בעלי מלאכה, משוררים סופרים וזו רק ההתחלה…

"שילובים ותוספות" בנווה צדק הקרובה-השכונה הראשונה מחוץ לחומות, סיור לאורך נחלת בנימין ובעיקר לאורך הריאה הירוקה של רחוב רוטשילד ובה שפע סיגנונות בניה בסיגנון הבינלאומי והאקלקטי – מגידוביץ’ מול רכטר ועוד. סיור טעימות בשוק הכרמל וסיור בכרם התימנים מימי אעל"ה בתמר. מוזיאונים: "הרצלילנבלום" בבית משפחת שיף של בנק דיסקונט וללא עלות(תיאום חובה) ומוזיאון קהילת יהודי עדן ברחוב לילנבלום בקצה אחוזת בית תל אביב וסיורים פיקנטריים ביפו תל אביב.

תל אביב יפו בסיפורים ותרחישים עירוניים.

סיורים וטיולים  מודרכים בתל אביב יפו לקבוצות.

סיורים בתל אביב  יפו לימי הולדת עם אפי נחמיאס.

סיפורים  וטיולים היסטוריים בתל אביב יפו.

התפתחותה של תל אביב מאחוזת בית למגדלים:

התפתחותה של תל אביב חשובה ביותר וחשוב לנו להבין שההתנפצות וקידום העיר החלה מתחילתה על ידי כספים פרטיים והון של יהודים שכל הזמן באו ארצה לתל אביב יפו ורצו להשקיע באיזור היהודי, באיזור החדש והנקי של תל אביב, 11 שכונות יוקמו מנווה צדק, אחווה, נווה שלום, מחנה יוסף ומחנה יהודה ועוד עד שתל אביב תגיע לקצה ההתפתחות ובתחילת מלמת העולם הראשונה הכל ישקע וישארו בה מתי מעט ולאחר המלחמה היו תרחישים תל אביביים שגרמו להתפתחותה של תל אביב ובראש בראשונה "הצהרת בלפור" שנתנה כוח ואנרגיות לרעיון הציוני ביפו תל אביב, 80% מהעולים העדיפו התיישבות עירונית כפי שהגיעו מאירופה בעיקר וצפון אפריקה ורק 20% לאיזור החקלאי ולמושבות, עוד אפשרויות להתפתחות תל אביב-חיבור כל השכונות הקטנות היהודיות לתל אביב אחת והייתה "למועצת תל אביב" ומאורעות תרפא שהאיצו את התפתחות תל אביב צפונה.מאורעות דמים ביפו- מאורעות תרפ/ תרפא ביפו- מאורעות תרפט ביפו- מאורעות תרצו תרצט ביפו. "סיור באחוזת בית וסיפור קניית אדמות כרם ג'באלי" והפיכתם לשכונת גנים, הלוואות וקניות. "סיור באחוזת בית רוטשילד תל אביב" – סיור אדריכלות ישראלי מברלין לישראל של שנות השלושים והארבעים, באהואוס מול הסיגנון האקלקטי. סיור בסוף רחוב רוטשילד-שדרות ח"ן -אבן גבירול ואנדרטת רצח רבין.

סיור אריק איינשטיין:

סיור מזמר בתל אביב מרחוב גורדון בו נולד אריק איינשטיין דרך קפה כסית מועדון התיאטרון עד בית הקברות בטרומפלדור, שירים משוררים שהטביעו את חותמם על תל אביב ומדינת ישראל שבדרך, פיקנטריות על אריק איינשטיין ומסלול חייו ומשפחתו, שירי אריק איינשטיין יושמעו בכל מקום ובכל אתר בתל אביב.

סיור אמני הבימה וסיור משוררות בתל אביב:

"סיור מודרך וטיול בתל אביב בעקבות אמני הבימה" – רפאל קלצ'קין , מסקין, חנה רובינא, פאני לוביץ' וסיור בעקבות משוררות תל אביביות כמו לאה גולדברג, רחל המשוררת, דליה רביקוביץ', תרצה אתר ויונה וולך. סיורי טבע לאורך הירקון ונמל תל אביב:

סיור לאורך נהר הירקון המלוח והמתוק, אנדרטאות לאורך הירקון, סיור בפארק גני יהושע.

מוזיאון תל אביב לאמנות:

מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב:

מוזיאון ההגנה ברוטשילד תל אביב:

מוזיאון הלח"י בתל אביב:

מוזיאון האצ"ל ביפו תל אביב:

מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל :

מוזיאון בית ראובן ברחוב ביאליק תל אביב:

בית העיר תל אביב:

בית רוקח בתל אביב יפו:

בית שלום עליכם בתל אביב:

בית התנ"ך בת לאביב:

.

אפי נחמיאס 0522686908 לכל שאלה וייעוץ

סיורים מודרכים וטיולים לקבוצות בשרונה הטמפלרית גרמנית

יום גיבוש לטיול סיור לצוות קטן ביפו העתיקה בנווה צדק נווה שלום אחווה מחנה יוסף ומחנה יהודה עד אוהל משה נווה צדק , יום גיבוש בפלורנטין ושדרות רוטשילד בתל אביב, יום גיבוש לעובדים עם רעיונות בתל אביב בשווקים  הצבעוניים כולל טעימות ואוכל אתני של תל אביב בדרום תל אביב ומרכז תל אביב, יום גיבוש בתקציב נמוך ביפו תל אביב בין הירקון דרום תל אביב ולחולון בת ים, יום גיבוש  טיול לעובדים בשכונת כרם התימנים ובשכונת התקווה עד שרונה וביצרון, יום כייף  וטיול לנשים ביפו העתיקה בעקבות עולות מייסדות מנהיגות רופאות משוררות סופרות ומובילות דעה ציוניות, גיבושים  וימי כייף צוותיים בין רחובות דיזינגוף לרחוב הירקון, יום גיבוש ביפו נווה צדק ובכיכר צינה דיזינגוף עד נמל תל אביב, גיבוש צוות עובדים בנחל הירקון ושפך הירקון בנמל תל אביב, גיבוש עובדים בנווה צדק פלורנטין, יום כייף לנשים בשרונה בעקבות נשים טמפלריות, סיור נשים ביפו בסמטאות ועד שדרות ירושלים, יום כייף  טיול סיור ורעיונות בסדנאות בישול וסדנאות יין בתל אביב יפו, רעיונות ליום כייף למנהלים ועובדים בעקבות אריק איינשטיין ואנשי הבוהמה של תל אביב, יום כייף בתל אביב בעקבות משוררות סופרות בתל אביב. ימי גיבוש  רעיונות וטיולים בעקבות הבתים היפים של תל אביב, סיור אדריכלות למקצוענים בתל אביב וסביבתה כולל יפו חולון בת ים.