טיולים סיורים בקיבוצים במושבים של עוטף עזה.
22.4 30.4. 2/5 6/5 9/5 16/5 20/5 24.5 27/5 30/5 6/6
סיורים לקהל הרחב בתאריכים הרשומים לעיל- 0522686908 אפי נחמיאס
מועצה אזורית שער הנגב התפתחה לאורך השנים כיישוב חקלאי ותעשייתי, בשל מיקומה הגיאוגרפי בדרום הארץ והיכולת שלה לנצל את המשאבים המקומיים ואת קרבתה לאשקלון ולמרכז הארץ.
התפתחות חקלאית: מאז הקמתה, האזור התאפיין בחקלאות מודרנית המשלבת טכנולוגיות חדשות ומערכות השקיה מתקדמות. חקלאות זו כללה גידולים חקלאיים כגון תמרים, פירות הדר, ירקות ועוד. במהלך השנים, התפוסה החקלאית השתנתה והאזור עבר מהתמקדות בגידולים מסורתיים לשילוב של חקלאות אקולוגית וטכנולוגית, כמו חוות גידול חקלאיות עם טכנולוגיות ירוקות וניהול משאבים.
התפתחות תעשייתית: במהלך השנים, הוקמו באזור מפעלים תעשייתיים המתמקדים בעיקר במוצרים חקלאיים ומזון, אך גם במגוון תחומים נוספים כגון תעשיית הפלסטיק, מתכת ואלקטרוניקה. המועצה עשתה מאמצים לקדם את המגזר התעשייתי ולהקים אזורי תעשייה כחלק ממדיניות מקומית של גידול והתפתחות כלכלית.
פיתוח תחבורה ותקשורת: בשנים האחרונות, הפיתוח הכלכלי של שער הנגב כלל גם שיפור במבני תחבורה ותקשורת, כמו סלילת דרכים ראשיות שמחברות את המועצה לערים הגדולות והמרכזיות בישראל. זה אפשר יותר אפשרויות לפיתוח תעשייה ושירותים. בכך, מועצה אזורית שער הנגב הצליחה לאזן בין החקלאות המסורתית לתעשייה מתקדמת, ויצרה סביבה שמובילה גם בתחום הכלכלה וגם בתחום איכות החיים.
ניר עוז הוא יישוב במועצה האזורית שער הנגב, הממוקם בסמוך לגבול עם רצועת עזה. היישוב הוקם בשנת 1951 על ידי עולים ממרוקו, והוא אחד מהיישובים הוותיקים באזור. ניר עוז נמצא במרחק של כמה קילומטרים מהגבול עם עזה, ולכן הוא חשוף לעיתים לאירועים ביטחוניים. היישוב מתאפיין באווירה קהילתית חזקה, ויש בו פעילויות רבות לתושבים, כולל חינוך, תרבות ופעילויות חברתיות. כמו כן, האזור סביב ניר עוז מציע נופים טבעיים יפים, עם שדות ושטחים פתוחים.
ב-7 באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע של חמאס על יישובי עוטף עזה, קיבוץ כיסופים היה אחד היישובים שנפגעו קשות. עשרות מחבלים פלסטינים מהזרוע הצבאית של חמאס חדרו לקיבוץ, ביצעו טבח ורצחו לפחות 12 מחבריו, וכן שישה עובדים תאילנדים. בנוסף, שלמה מנצור, בן 85 וממייסדי הקיבוץ, נחטף לעזה; מאוחר יותר נודע כי נרצח בשבי וגופתו מוחזקת בעזה.
במקביל, התרחש קרב במוצב כיסופים הסמוך, בו השתתפו חיילי גדוד 51 של חטיבת גולני. הקרב נמשך כעשר שעות, ובמהלכו נהרגו מספר לוחמים, ביניהם סמל ראשון עומרי פרץ, שהוביל את הצוות "כוח פרץ" ונפל בקו הראשון של בתי הקיבוץ.
לאחר האירועים, הקיבוץ פונה, ותושביו שוכנו במלון בים המלח. האירועים בכיסופים מהווים חלק מהטרגדיה הרחבה שפקדה את יישובי עוטף עזה במהלך מתקפת חמאס באוקטובר 2023. ב-7 באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע של חמאס על יישובי עוטף עזה, קיבוץ נירים היה בין היישובים שהותקפו. במהלך האירוע, לפחות תשעה בני אדם נרצחו, מתוכם שלושה חברי קיבוץ, וחמישה אזרחים נחטפו לעזה. בין המגינים היה רפ"ק עמית לוי, קצין במשטרת אשדוד ותושב הקיבוץ. עם תחילת המתקפה, הוא הצטרף לכיתת הכוננות המקומית, נעל את משפחתו בממ"ד ויצא עם חבריו להגן על היישוב. הם ניהלו קרב עם עשרות מחבלים, בלמו את חדירתם לבתים והצילו את חייהם של רבים מתושבי הקיבוץ.
לאחר האירועים, תושבי נירים פונו למקומות בטוחים. חלקם שוכנו במלונות באילת, שם התקבלו בחום על ידי הקהילה המקומית.
אירועים אלו מהווים חלק מהטרגדיה הרחבה שפקדה את יישובי עוטף עזה במהלך מתקפת חמאס באוקטובר 2023.
ב-7 באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע של חמאס על ישראל, קיבוץ בארי היה אחד היישובים שנפגעו באופן החמור ביותר. בשעות הבוקר, כ-340 מחבלים מגדוד נוסיראת של חמאס חדרו לקיבוץ, בעוד כ-26 חברי כיתת הכוננות המקומית ניסו להגן על התושבים. הקרב נמשך כשלושה ימים, עד ל-9 באוקטובר, ובמהלכו נרצחו 101 אזרחים ו-31 חיילים, שוטרים ואנשי כיתת הכוננות. בנוסף, כ-30 מתושבי הקיבוץ נחטפו לעזה, ומתוכם 11 עדיין מוחזקים בשבי. התוקפים גרמו להרס נרחב בקיבוץ, כולל שריפת בתים והרס תשתיות. תמונות מהזירה מציגות בתים שרופים, קירות מתמוטטים וכתמי דם, הממחישים את עוצמת ההרס והאלימות שהתרחשה במקום.
כוחות הביטחון, כולל יחידת שלדג, פעלו לחיסול המחבלים ולחילוץ התושבים. תיעוד מהאירוע מציג את הלוחמים מזהים רכב עם מחבלים הנוסע לעבר שער הקיבוץ, מנטרלים את הנהג ומונעים חדירה נוספת.
לאחר האירועים, תושבי בארי שפונו שוכנו במלון דיוויד בים המלח. הקהילה מתמודדת עם האובדן הכבד ועם האתגר של שיקום חייהם לאחר הטרגדיה.
הטבח בבארי מהווה אחד האירועים הקשים ביותר במתקפת חמאס על יישובי עוטף עזה במהלך אוקטובר 2023, ומשאיר צלקת עמוקה בזיכרון הלאומי.
ב-7 באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע של חמאס על ישראל, קיבוץ בארי היה אחד היישובים שנפגעו באופן החמור ביותר. בשעות הבוקר, כ-340 מחבלים מגדוד נוסיראת של חמאס חדרו לקיבוץ, בעוד כ-26 חברי כיתת הכוננות המקומית ניסו להגן על התושבים. הקרב נמשך כשלושה ימים, עד ל-9 באוקטובר, ובמהלכו נרצחו 101 אזרחים ו-31 חיילים, שוטרים ואנשי כיתת הכוננות. בנוסף, כ-30 מתושבי הקיבוץ נחטפו לעזה, ומתוכם 11 עדיין מוחזקים בשבי. התוקפים גרמו להרס נרחב בקיבוץ, כולל שריפת בתים והרס תשתיות. תמונות מהזירה מציגות בתים שרופים, קירות מתמוטטים וכתמי דם, הממחישים את עוצמת ההרס והאלימות שהתרחשה במקום.
כוחות הביטחון, כולל יחידת שלדג, פעלו לחיסול המחבלים ולחילוץ התושבים. תיעוד מהאירוע מציג את הלוחמים מזהים רכב עם מחבלים הנוסע לעבר שער הקיבוץ, מנטרלים את הנהג ומונעים חדירה נוספת.
לאחר האירועים, תושבי בארי שפונו שוכנו במלון דיוויד בים המלח. הקהילה מתמודדת עם האובדן הכבד ועם האתגר של שיקום חייהם לאחר הטרגדיה.
הטבח בבארי מהווה אחד האירועים הקשים ביותר במתקפת חמאס על יישובי עוטף עזה במהלך אוקטובר 2023, ומשאיר צלקת עמוקה בזיכרון הלאומי.
קיבוץ כפר עזה – היסטוריה והתפתחות.
הקמה והתיישבות מוקדמת:
קיבוץ כפר עזה הוקם בשנת 1951 על ידי קבוצת עולים מארגנטינה ומצרים, כחלק מהתיישבות "11 הנקודות" בנגב. מטרת ההתיישבות הייתה לחזק את האחיזה הישראלית בדרום ולספק ביטחון ליישובי האזור. מיקומו נקבע כ-3 ק"מ בלבד מרצועת עזה, מה שהפך אותו עם השנים ליישוב בעל חשיבות אסטרטגית.
חקלאות ותעשייה.
כפר עזה התבסס בעיקר על חקלאות – גידול שדות חיטה, כותנה, מטעים ורפתות. בהמשך, הקיבוץ פיתח גם תעשייה, כולל מפעל "גת" שייצר מוצרי מזון.
שגרת ביטחון ואתגרים:
מיקומו של כפר עזה, סמוך לרצועת עזה, הציב אותו בחזית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. החל משנות ה-2000, הקיבוץ סבל מירי רקטות וחדירות מחבלים, אך תושביו התמודדו בגבורה עם המצב הביטחוני.
האירועים ב-7 באוקטובר 2023 ("חרבות ברזל")
במהלך מתקפת חמאס על עוטף עזה, מחבלים חדרו לכפר עזה, גרמו להרס כבד ורצחו לפחות 65 מתושביו. הקרב בין המחבלים לבין כוחות צה"ל וכיתת הכוננות של הקיבוץ נמשך שעות ארוכות. תושבים רבים פונו בעקבות האירוע, והקיבוץ נותר כמעט ריק מתושבים. האירועים הותירו צלקת עמוקה בקהילה המקומית.
שיקום והמשך הדרך
כיום, הקיבוץ פועל לשיקום וחזרה לשגרה. תושביו עוסקים בתהליך בנייה מחדש של הקהילה, תוך ניסיון לשמור על אופיו הייחודי של המקום.
בשדרות קיימת אפשרות לערוך סיורים מודרכים לקבוצות, המותאמים לצרכים ולתחומי העניין של המשתתפים. הנה כמה הצעות לסיורים מודרכים שמתאימים לקבוצות:
1. סיור היסטורי:
– סיור שיכלול את ההיסטוריה של שדרות, כולל הקמתה, ההתפתחות שלה, ומקומות נחשבים בעיר כמו מרכזי התרבות והחינוך. ניתן לשמוע על התמודדות עם אתגרים שונים לאורך השנים.
2. סיור אמנות רחוב:
– סיור מודרך בשדרות המוקדש לאמנות הרחוב והגרפיטי. במהלך הסיור תוכל להכיר את האמנים המובילים ואת הסיפורים שמאחורי העבודות והקירות המצויירים בעיר.
3. סיור קולינרי:
– סיור שבו תטעמו ממגוון המנות המיוחדות שמציעה שדרות, כולל דוכנים מקומיים, מסעדות וחוויות אוכל ייחודיות.
4. סיור טבע ושדות:
– ניתן לקיים סיורים חקלאיים באזור שמסביב לשדרות, כולל סיורים מאורגנים לשדות קטיף, פלחי פרי וירקות, והיכרות עם החקלאות המקומית.
5. סיור בעמותות ובמרכזי שיקום:
– סיור במרכזים לעזרה ושיקום, המציג את העבודה החשובה שמתבצעת עם אוכלוסיות שונות בעיר. זה יכול להיות סיור חווייתי ומלמד.
6. סיורים בבתי ספר ובמרכזים חינוכיים:
– ניתן לארגן ביקור בבתי ספר ומרכזי חינוך בעיר, בהם יתקיימו הסברים על החינוך ביישוב.
7. סיור בטבע סביב שדרות:
– טיולים מודרכים באטרקציות טבעיות בסביבה, כמו שמורות טבע קיבוץ ניר-עוז, מסלולי טיול ואטרקציות חיצוניות.
להזמנת סיורים מודרכים לקבוצות, מומלץ לפנות לסוכנויות טיולים מקומיות, מדריכים מוסמכים או מרכזי תיירות בשדרות, שיכולים לעזור לכם לתכנן סיור שיתאים לצרכים והעדפות הקבוצה שלכם
*"""*"***""****"*****"***********
סיורים וטיולים בעוטף עזה מציעים הצצה ייחודית לטבע, חקלאות, אמנות רחוב וההיסטוריה של האזור. הנה כמה סוגי סיורים פופולריים:
סיורי אמנות ותרבות בעוטף עזה:
גרפיטי וציורי קיר בנחל עוז ושדרות – אומנות רחוב המתארת את החיים באזור.
סדנאות אמנות קהילתיות – מפגשים עם אמנים מקומיים ויצירה משותפת.
מרכזי מבקרים קיבוציים – כמו "סיפור מקום" בקיבוץ כפר עזה או "נתיב לשלום" בנתיב העשרה, שם מבקרים יוצרים פסיפסים על חומת הביטחון.
סיורי טבע ונוף
פריחת הכלניות ("דרום אדום") – בחודשי החורף, השדות מתכסים בכלניות אדומות, ומתקיימים אירועי תרבות באזור.
טיולי אופניים בשדות עוטף עזה – מסלולים בין קיבוצים, חורשות ונחלים.
שמורת הבשור וגשר החבלים – מסלול הליכה יפהפה עם נופי נחלים וגשרים תלויים.
סיורים היסטוריים וביטחוניים בעוטף ישראל ועזה בנגב המערבי:
סיור בעקבות ההתיישבות – סיפורם של היישובים מאז הקמתם ועד היום.
תצפיות אסטרטגיות – נקודות מבט על המרחב הגיאוגרפי והביטחוני.
מפגשים עם תושבים – שיחות עם מקומיים שמספרים על החיים באזור
סיורי חקלאות וקולינריה בעוטף עזה:
ביקור במשקים חקלאיים – טעימות של פירות, ירקות וגבינות מקומיות.
סיורי יקבים ומבשלות בירה – כמו יקב בארי ומבשלת "שיטה".
"סיפור המים בנגב המערבי" – המים לנגב המערבי ועוטף עזה מגיעים ממספר מקורות עיקריים:
המוביל הארצי ומערכת המים הארצית – רוב מי השתייה וההשקיה מגיעים מהמערכת הארצית של מקורות, שמספקת מים מותפלים מהים התיכון ומי קידוחים מאקוויפרים ברחבי הארץ.
קידוחים מקומיים – באזור הנגב המערבי קיימים קידוחי מים מאקוויפר החוף, המספקים מים בעיקר לחקלאות ולתעשייה.
מים מותפלים – חלק משמעותי מהמים בישראל מגיעים ממתקני התפלה, שמטפלים במי ים ומי תהום מליחים ומעבירים אותם דרך המערכת הארצית גם לאזור הנגב.
מים מושבים (מי קולחין מטוהרים) – לחקלאות באזור משתמשים במים מטוהרים ממכוני טיהור שפכים כמו השפד"ן (המכון הגדול בגוש דן) ומכונים מקומיים אחרים.
