סיורים גאופוליטיים בין רצועת עזה וישראל.

מתי ? 28/2 4/3 5/3 7/3 11/3 14/3 16/3 21/3 22/3 26/3 28/3 1/4 5/4

* סיורים בחול המועד פסח 14.4 15.4

הסכסוך הישראלי-פלסטיני משפיע באופן משמעותי על הבריאות הציבורית בעזה ובגדה המערבית, והשפעות אלו ניכרות בכמה תחומים מרכזיים: תשתיות בריאות בעזה, תשתיות הבריאות נפגעות באופן חמור כתוצאה מהמלחמות והעימותים. בתי חולים ומרפאות נהרסים או נפגעים, מה שמקשה על מתן שירותי בריאות בסיסיים.

2. גישה לשירותי בריאות: המגבלות על תנועת אנשים וסחורות משפיעות על יכולת האוכלוסייה לקבל טיפול רפואי. בעיות בגישה למרפאות ובתי חולים, במיוחד בעזה, מגבירות את הקשיים במתן טיפול רפואי.

3. מחסור בציוד רפואי: בעיות כלכליות, מגבלות על סחר והגבלות ביטחוניות גורמות למחסור בציוד רפואי, תרופות וחומרים חיוניים. זה מקשה על טיפול במחלות כרוניות, ניתוחים וטיפולים רפואיים אחרים.

4. בריאות נפשית: הסכסוך גורם לרמות גבוהות של לחץ, חרדה ודיכאון בקרב האוכלוסייה. חוויות של אלימות, אובדן וביטחון אישי נמוך משפיעות על הבריאות הנפשית של רבים, במיוחד ילדים.

5. תנאי חיים: חוסר יציבות כלכלית ותנאי חיים קשים משפיעים על הבריאות הכללית של האוכלוסייה. תזונה לקויה, מחסור במים נקיים ותנאי מגורים לא הולמים משפיעים על הבריאות הפיזית.

6. מחלות זיהומיות בעיות בתשתיות ובמערכת הבריאות עלולות להוביל להתפרצות של מחלות זיהומיות. בעזה, לדוגמה, ישנם דיווחים על בעיות במערכת הביוב ובמים, מה שמוביל לסיכון מוגבר למחלות.

7. הגבלות על טיפול רפואי חולים הזקוקים לטיפולים רפואיים מתקדמים לעיתים נתקלים בקשיים בקבלת אישורים לעבור לטיפול בישראל או במדינות אחרות, דבר שמקשה על טיפול במקרים חמורים.

8. השפעות על ילדים: ילדים בעזה ובגדה המערבית חשופים למצבים טראומטיים, מה שמוביל להשפעות ארוכות טווח על בריאותם הפיזית והנפשית. באופן כללי, הסכסוך יוצר סביבה קשה שמקשה על מתן שירותי בריאות איכותיים, ומוביל להשפעות שליליות על הבריאות הציבורית של האוכלוסייה הפלסטינית בעזה ובגדה המערבית.

נוח'בה…תנועה חמאסית או ישוב פלסטיני

נוח'בה (או נוחבה) היא עיירה פלסטינית שנמצאת באזור הגדה המערבית, ליד העיר טולכרם. במהלך ההיסטוריה שלה, נוח'בה חוותה מספר אירועים חשובים, אם כי היא לא הייתה מוקד של אירועים היסטוריים גדולים כמו ערים אחרות באזור.

עם זאת, ישנם כמה אירועים והיבטים היסטוריים שקשורים לנוח'בה:

1. מלחמת 1948: במהלך מלחמת העצמאות של ישראל, נוח'בה הייתה אחת מהיישובים הפלסטיניים שנכבשו. רבים מתושביה עזבו את המקום בעקבות הקרבות, והעיירה הפכה לחלק מהשטח שנשלט על ידי ישראל.

2. פליטי 1948: לאחר מלחמת 1948, רבים מתושבי נוח'בה הפכו לפליטים והיגרו למחנות פליטים באירופה, במזרח התיכון ובמקומות אחרים. זהו חלק מהסיפור הרחב של הפליטים הפלסטינים.

3. כיבוש 1967: לאחר מלחמת ששת הימים, נוח'בה, כמו שאר השטחים הפלסטיניים, נכבשה על ידי ישראל. מאז, היא הייתה חלק מהשיח הפוליטי והצבאי סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

4. אינתיפאדה: במהלך האינתיפאדה הראשונה והשנייה, נוח'בה הייתה חלק מהמאבק הפלסטיני נגד הכיבוש, והיו בה הפגנות ופעולות מחאה.

נוח'בה, כמו יישובים פלסטיניים אחרים, נושאת את ההיסטוריה של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני והשפעותיו על חיי התושבים.

המצב בעזה הוא נושא מורכב ומסובך, הכולל היבטים פוליטיים, חברתיים וביטחוניים. מאז הקמת החמאס בעזה בשנת 2007, האזור חווה תקופות של אלימות וטרור, כולל ירי רקטות לעבר ישראל, מבצעים צבאיים, והתקפות שונות.

המצב ההומניטרי בעזה קשה, עם בעיות של תשתיות, בריאות, וחינוך, והמצב הזה משפיע על חיי התושבים. ישראל, מצידה, מגיבה לפעולות הטרור באמצעות מבצעים צבאיים, חסימות, ופיקוח על המעברים.

המצב בעזה הוא נושא מורכב ומסובך, הכולל היבטים פוליטיים, חברתיים וביטחוניים. מאז הקמת החמאס בעזה בשנת 2007, האזור חווה תקופות של אלימות וטרור, כולל ירי רקטות לעבר ישראל, מבצעים צבאיים, והתקפות שונות.

המצב ההומניטרי בעזה קשה, עם בעיות של תשתיות, בריאות, וחינוך, והמצב הזה משפיע על חיי התושבים. ישראל, מצידה, מגיבה לפעולות הטרור באמצעות מבצעים צבאיים, חסימות, ופיקוח על המעברים.

חשוב להבין שהנושא הוא רגיש מאוד ויש לו השפעות רבות על חיי אנשים משני הצדדים

חשוב להבין שהנושא הוא רגיש מאוד ויש לו השפעות רבות על חיי אנשים משני הצדדים. .

בעזה פועלים מספר ארגונים נוספים מלבד חמאס. בין הארגונים הבולטים ניתן למנות:

1. ג'יהאד אסלאמי פלסטיני – ארגון חמוש המוביל קו אידיאולוגי דומה לחמאס, אך הוא עצמאי. הוא עוסק בפעולות צבאיות נגד ישראל ומקיים קשרים עם מדינות כמו איראן.

2. החזית העממית לשחרור פלסטין – ארגון שמאלי, המוביל גישה סוציאליסטית. יש לו זרוע צבאית בשם "החזית העממית לשחרור פלסטין – יחידת אבו עלי מוסטפא".

3. החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין – ארגון נוסף המוביל גישה סוציאליסטית, אך פחות פעיל צבאית בהשוואה לחזית העממית.

4. ארגוני טרור מקומיים – ישנם גם קבוצות קטנות יותר ואנונימיות, שלעיתים פועלות באופן עצמאי או בשיתוף פעולה עם הארגונים הגדולים יותר.

5. הוועדות העממיות – קבוצות המוקדשות לסיוע הומניטרי ולפעילות חברתית, אך לעיתים גם מעורבות בפעולות צבאיות.

כל הארגונים הללו פועלים בסביבה מורכבת מאוד, והשפעתם על המצב בעזה ובאזור כולו היא משמעותית.

היהודים בעזה הם חלק מההיסטוריה הארוכה והמורכבת של היישוב היהודי בארץ ישראל. העיר עזה, שנמצאת בדרום הארץ, הייתה במשך מאות שנים מרכז מסחרי ותרבותי חשוב. במהלך התקופות השונות, יהודים חיו בעזה, עסקו במסחר, חקלאות ופעילויות אחרות.

במהלך התקופה הרומית והביזנטית, היו יהודים בעזה, והעיר הייתה ידועה כמרכז לימוד תורה. במאה ה-7, עם כיבוש האיסלאם, חלה ירידה במספר היהודים בעיר, אך הם המשיכו להתגורר שם לאורך ימי הביניים.

במהלך התקופה העות'מאנית, יהודים חיו בעזה, אך מספרם היה קטן יחסית. עם זאת, היו תקופות שבהן קהילות יהודיות נוספות הוקמו בעיר, במיוחד בתקופות של פריחה כלכלית.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם הקמת המנדט הבריטי, חלה עלייה במספר היהודים בארץ ישראל, אך עזה נותרה עיר עם אוכלוסייה יהודית קטנה. במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן, עם הקמת מדינת ישראל ב-1948, היגרו רוב היהודים מעזה.

כיום, אין קהילה יהודית משמעותית בעזה, אך ההיסטוריה היהודית בעיר נותרה חלק מהמורשת התרבותית וההיסטורית של האזור.

ירידת מספר היהודים בעזה במהלך התקופות השונות נבעה ממספר סיבות, אשר כל אחת מהן השפיעה בדרכים שונות על הקהילה היהודית בעיר:

1. כיבוש ושלטון : במהלך ההיסטוריה, עזה עברה תחת שלטון של אימפריות שונות, כולל הרומאים, הביזנטים, הערבים, הצלבנים והעות'מאנים. כל שינוי בשלטון יכול היה להשפיע על מצבם של היהודים בעיר, ולעיתים קרובות הביא להגבלות על חופש הדת או על פעילות כלכלית. 2. אשר חלקם עזבו את העיר או את האזור.

3. **מצב כלכלי**: עזה הייתה עיר מסחרית, אך שינויים במצב הכלכלי, כגון ירידה במסחר או חקלאות, יכלו להשפיע על הקהילות היהודיות. כאשר תנאי החיים הפכו קשים, יהודים רבים עזבו את העיר לחפש פרנסה במקומות אחרים.

4. **הגירה**: במהלך התקופות השונות, יהודים רבים עברו לערים אחרות בארץ ישראל, כמו ירושלים, תל אביב וחיפה, שם הייתה להם הזדמנות טובה יותר לחיים כלכליים וקהילתיים.5. מלחמות ועימותים: מלחמות, עימותים צבאיים ושינויים פוליטיים יכולים היו להוביל לאובדן חיי אדם, פגיעות בקהילה היהודית או בריחה של יהודים מהאזור.

6. שינויים תרבותיים וחברתיים: עם הזמן, התרחשו שינויים תרבותיים וחברתיים שהשפיעו על הקהילות היהודיות. תהליכים של מודרניזציה, חילון ושינויים באורח החיים יכלו לגרום לירידה במספר היהודים בעזה.

7. *הקמת מדינת ישראל: לאחר מלחמת העולם השנייה והקמת מדינת ישראל ב-1948, רבים מהיהודים שנותרו בעזה עזבו את העיר, והקהילה היהודית שם נעלמה כמעט לחלוטין. כל הסיבות הללו, יחד עם גורמים נוספים, תרמו לירידת מספר היהודים בעזה במהלך ההיסטוריה. הקהילות היהודיות בעזה לאורך ההיסטוריה היו מגוונות, והן השתנו בהתאם לתקופות השונות ולשלטון ששלט בעיר. להלן סקירה של הקהילות היהודיות המרכזיות בעזה בתקופות שונות:

1. תקופה רומית וביזנטית: בעידן זה, עזה הייתה עיר חשובה במזרח התיכון, והקהילה היהודית שם הייתה חלק מקהילות יהודיות גדולות יותר בארץ ישראל. יהודים בעזה עסקו במסחר, חקלאות ולימוד תורה. יש עדויות על קיום בתי כנסת ומוסדות לימוד.

2. תקופת האסלאם המוקדם: לאחר הכיבוש הערבי במאה ה-7, יהודים המשיכו להתגורר בעזה, אם כי מספרם ירד. בתקופה זו, הקהילה היהודית הייתה קטנה יותר, אך עדיין פעילה מבחינה דתית ותרבותית.

3. ימי הביניים בעידן זה, עזה הייתה חלק מהאימפריה הממלוכית והאימפריה העות'מאנית. בתקופה זו היו קהילות יהודיות בעזה, אם כי מספרם היה קטן. יהודים עסקו במסחר, חקלאות וכתיבה. יש עדויות על קיום קהילות יהודיות קטנות עם מנהיגות דתית.

4. תקופת המנדט הבריטי (1917-1948): בתקופה זו, הייתה עלייה במספר היהודים בארץ ישראל, אך בעזה נותרה הקהילה היהודית קטנה. יהודים בעזה עסקו במסחר ובמלאכה, וחלקם היו חלק מהקהילה היהודית הגדולה יותר בארץ ישראל.

5. לאחר מלחמת העולם השנייה והקמת מדינת ישראל (1948)**: לאחר הקמת מדינת ישראל, רוב היהודים שנותרו בעזה עזבו את העיר, והקהילה היהודית שם נעלמה כמעט לחלוטין. חלק מהיהודים שעזבו את עזה עברו לישראל, בעוד אחרים היגרו למדינות אחרות.

לסיכום, הקהילות היהודיות בעזה עברו שינויים משמעותיים לאורך ההיסטוריה, כאשר מספרן והמרקם החברתי שלהן השתנה בהתאם לתקופות השונות ולנסיבות הפוליטיות והחברתיות.