"סיורים מודרכים וימי גיבוש ערכיים לקבוצות ולקהל הרחב בעקבות מיגוניות הקיבוצים בכביש 232 בעוטף עזה בנגב המערבי".
סיורים מודרכים לקהל הרחב בעוטף עזה מיד מרדכי ברכבים פרטיים(כל שבוע סיור לפי רישום).
"סיורים בעוטף עזה לקהל הרחב" – 12/2 14/2 15/2 17/2 20/2 21/2 28/2 5/3 7/3 11/3 14/3 16/3 21/3 22/3 26/3 28/3 1/4 5/4 14.4 15.4
נפגשים במפגש יד מרדכי ב 10:00 בבוקר(ימי שישי ב 09:00) ויוצאים לחמש שעות סיור מקצועי איכותי מהמיוחדים מרגשים ומקצועיים בסיגנון אפי נחמיאס 0522686908.
ביקורות והמלצות על אפי נחמיאס מורה דרך: https://g.co/kgs/URvG6nw
"מה תפקיד המיגונית"? למה חוגגי הנובה נכנסו למיגוניות? אלו מיגוניות אתם מכירים בכביש 232? מהיכן נכנסו הטרוריסטים החמאסיים לישראל וציר 232? מי נרצח במיגונית רעים מזרח? מי נרצח במיגונית בארי? מיגונית רעים מזרח ומערב וביניהן, מכירים סיפורי גבורה במיגוניות? כמה טון בטון יש במיגונית ממוצעת?
סיפורן של מיגוניות המוות בכביש 232 בו נרצחו 87 צעירים ברובם מחוגגי מסיבת הנובה, המבלים הראשונים שיוצאים ממסיבת הנובה תופסים מחסה לאורך כביש 232 בקיבוץ בארי, עלומים, סעד, עיקול המוות במפלסים עד צומת שער הנגב.
נדב יהודה מאבד את ארוסתו איזבלה גנדלין במיגונית עלומים, השוטר שמגן על אנשי המיגונית עם אקדח גלוק מול קלצ'ניקוב של המחבלים, נדב יהודה צועק לשוטר שיש מחבל מאחור אך נגמרו לי המחבלים ואז הצעירים חוזרים לכיוון בארי והנובה.
בסיור המורשת המרגש בעוטף עזה נשוחח על השעות, מתי החלו הנוח'בות להשתלט על ציר 232? מקומות ומיגוניות שנכבשו, הגעתם של כוחות יס"מ ב 10:22 ואזרחים טובים, בשעה 11:22 מגיעים כוחות צבאיים ומשטרתיים ראשוניים לאיזור מיגוניות קיבוץ רעים.
הצעה לסיור מודרך ומקצועי בעוטף עזה: מצפה שדרות, משטרת שדרות לשעבר וגן גיבורי שדרות כולל הגרפיטי, כביש 232 עיקול מפלסים והחץ השחור, אתר הרכבים השרופים בתקומה או קיר המוות בתקומה, גבעת אנדרטת התצפיתניות, סיור ביקור באתר המרכזי של הנובה בחניון רעים, ביקור במיגונית רעים מזרח או מערב, אתרים בסביבת עוטף עזה לפי בחירה(סיור בנתיבות, הגשר התלוי בנחל הבשור, סיור חקלאי בחבל שלום ועוד).
המיגונית בצומת רעים, הידועה גם כ"מיגונית המוות", הייתה עדה לאירועים טראגיים במהלך מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023. במהלך הטבח בפסטיבל נובה, רבים מהנמלטים מצאו מקלט במיגונית זו, אך המחבלים השליכו לתוכה רימונים וירו לעברה, וגרמו למותם של עשרות. בין הנרצחים הייתה העיתונאית איילת ארנין, שהקליטה את רגעי האימה בתוך המיגונית. ההקלטות שלה נחשפו לאחר מכן, ומציגות את הזוועות שהתרחשו שם. לאחר האירועים, חברת "נתיבי ישראל" צבעה את פנים המיגונית, מה שגרם למחיקת העדויות הפיזיות מהטבח. מהלך זה עורר זעם בקרב הניצולים ובני משפחות הנרצחים, שראו בכך מחיקת זיכרון.
במהלך המלחמה שלאחר מכן, צה"ל חיסל את מחמד אבו עטיוי, מפקד הנוח'בה של חמאס, שהיה מעורב בטבח במיגונית בצומת רעים.
המיגונית בצומת רעים הפכה לסמל לכאב ולזיכרון הקורבנות, וממשיכה לעורר דיון ציבורי בנוגע לשימור זיכרון האירועים שהתרחשו בה.
הצעירים שנרצחו במיגונית בארי:
לוטן אביר, סופיה בונגרט, מרדכי בן אריאל ביטון, גלעד בן יהודה, עדן בן רובי, אלדד ברגמן, קים דוקרקר, דן זומר, אלכסנדר לוק, רז מזרחי, עדי מרגלית, לירז ניסן, מאי נעים, אבי סאסי, לינור קינן ורוני שטרית.
ב-7 באוקטובר 2023, בעת מתקפת הפתע על ישראל, נעשו אירועים טראגיים במיגוניות הקרובות לקיבוץ בארי. עשרות צעירים שנמלטו מהטבח בפסטיבל נובה חיפשו מפלט במיגוניות של ציר 232, אנשי החבות של החמאס השליכו למיגוניות רימונים וירו לתוכם, וכתוצאה מכך נרצחו ונחטפו רבים מבנינו ובנותינו. המיגוניות בצומת בארי, יחד עם אלו בצומת רעים ועלומים, קיבלו את הכינוי "מיגוניות המוות" בשל הזוועות שהתרחשו בהן.
עדויות רבות מהאירוע מתארות את הפחד שעברו הניצולים. הצעירים בן לנדאו ובר גולדשטיין, שניצלו מהמיגונית בבארי, סיפרו על רגעי האימה שבהם שהו שעות מתחת לגופות חבריהם, המחבלים ממשיכים לירות ולזרוק רימונים לתוך המיגונית.
זמן מה לאחר הטבח, התגלו פרטים נוספים על הזוועות. קצינים שתיארו את הזירה סיפרו על רימונים שהושלכו לתוך המיגוניות, צמיגים בוערים שנזרקו לבתים כדי לחנוק ולרצוח את המשפחות, ואנשים שנשרפו בעודם בחיים. במהלך הזמן, נעשו פעולות לשיקום האזור. חברת נתיבי ישראל צבעה את פנים המיגוניות בלבן, מה שגרם למחיקת העדויות הקשות מהטבח. ניצולים הביעו זעם על כך, וטענו שהפעולה מחקה את הזיכרון והעדויות לאירועים הקשים. אירועים אלו מדגישים את הזוועות שהתרחשו במיגוניות הסמוכות לבארי במהלך מתקפת הטרור, ואת הכאב והזיכרון שנותרו בקרב הניצולים ובני המשפחות.
https://youtu.be/fAYw7vNQTqY?si=eRDSMRo1YdHBaS48
מיגונית רעים ( דרום)
אוסאמא אבו עסא, לאור אברמוב, עינב אלקיים לוי, לידור יוסף לוי, ניצן רחום, ענר שפירא, הרש גולדברג-פולין, איילת ארנין, עמית בן אבידה, איתי בנג'ו, קארין שוורצמן, אנטוניו מאסיאס, תמר סמט, יועד פאר, שני קופרווסר, שגב ישראל קיז'נר, איבון רוביו. יהי זכרם ברוך של כל מי שחייו נגדעו באיבם ובעודם צעירים וטהורים.
מיגונית רעים( צפון לכיוון שדרות ואשקלון)
נוי אביב, סיגל איטח, דין נהוראי בר, שהם בר, טל ברטיק, ליאל ג'רפי, רונן דייטשמן, קים דמתי, עידן הרמן, דניאל מאיר ודעי, ליאל ויינשטיין, נועה זנדר, הדר חושן, שהם יעקב, שנהב יעקב, עמית כהן, ליבנת לוי, נורל מנצורי, רויה מנצורי, חנני גלזר, רותם ניימן, עדן נפתלי, מאיה פודר, נועה פרג', חי חיים צפתי, איתן רפאל שניר. בחניון המסיבה במיגונית אחרת נרצחו עדן אבדולייב, שני בן עמי וחנן עמר, יהי זכרם ברוך אמן!
מיגונית עלומים:
יונתן חי אזולאי, שרון גורדני, איזבלה גנדלין, יצחק (איציק דהן), ברק דוידי, לורי ורדי, אריה אריק חפץ, סאן אמנון יעקובוב, יהי זכרם ברוך.
מיגונית מפלסים:
סלין בן דוד נגר, שלומי דוידוביץ', אדיר טמם, שירז שירן ישמרני (טמם)
במועצה האזורית שער הנגב, הממוקמת בסמוך לרצועת עזה, הוצבו מיגוניות רבות במרחבים הציבוריים, בצמתים ובמוסדות החינוך, במטרה לספק הגנה מהירה לתושבים בעת מצבי חירום.
עיצוב המיגוניות: כדי להפוך את המיגוניות לאלמנטים משולבים בנוף המקומי, נערך פרויקט צביעת המיגוניות. הפרויקט החל בצומת שער הנגב, ביוזמת ראש המועצה דאז, אופיר ליבשטיין, ובוצע על ידי האמן אליסף מיארה. היוזמה מומנה מתרומתם הנדיבה של JNF USA.
מיגון מוסדות חינוך: משרד הביטחון, בשיתוף פיקוד העורף, השלים פרויקט מיגון של עשרות כיתות, גני ילדים ומבני ציבור במועצה האזורית שער הנגב, כחלק מעבודות שיקום וחיזוק יישובי עוטף עזה.
סיורים בעקבות האירועים: לאחר אירועי "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023, נערכים סיורי מורשת באזור, העוברים בין שדרות, צומת שער הנגב, קיבוץ מפלסים, קיבוץ סעד, נחל עוז, קיבוץ עלומים, קיבוץ בארי, וחניון רעים. במהלך הסיורים, המבקרים נחשפים לסיפורים מאחורי המיגוניות והאירועים שהתרחשו באזור.
המיגוניות בשער הנגב משמשות כסמל לחוסן הקהילה, המשלבות בין ביטחון, אומנות וזיכרון.
לקריאת המלצות וביקורות: https://g.co/kgs/URvG6nw
www.toursguides.com
במהלך מלחמת "חרבות ברזל", ארגון זק"א (זיהוי קורבנות אסון) מילא תפקיד משמעותי בטיפול בחללים ובפצועים, בעיקר באירועי הטבח המזעזעים של ה-7 באוקטובר 2023. צוותי זק"א היו מהראשונים שנכנסו לזירות הקשות ביישובי עוטף עזה, כמו כפר עזה, בארי ורעים, וכן לאזור הפסטיבל ברעים, שם טיפלו בזיהוי ואיסוף גופות ההרוגים.
המתנדבים של זק"א התמודדו עם אתגרים חסרי תקדים, הן מבחינה נפשית והן מבחינה לוגיסטית, בשל אופי הפגיעות וההרס הנרחב שהותירו אחריהם מחבלי חמאס. בנוסף, הם פעלו לצד כוחות הביטחון במאמצי חילוץ והצלה, סיוע למשפחות הנפגעים ותמיכה בחברה הישראלית בשעתה הקשה.
מכללת ספיר היא מוסד אקדמי ציבורי הממוקם במועצה האזורית שער הנגב, סמוך לשדרות. המכללה היא מהמובילות בישראל בתחום החינוך האקדמי היישומי ומשמשת כמרכז השכלה חשוב בדרום.
מאפיינים מרכזיים:
- תוכניות לימוד מגוונות: מציעה תארים אקדמיים בתחומים כמו תקשורת, קולנוע, משפטים, מנהל ומדיניות ציבורית, מדעי המחשב, עבודה סוציאלית, עיצוב, כלכלה יצירתית ועוד.
- בית הספר לקולנוע וטלוויזיה: אחד המובילים בארץ, עם בוגרים שזכו בפרסים בינלאומיים.
- חדשנות ויזמות: המכללה מעודדת מחקר ופיתוח, עם מרכזים ליזמות טכנולוגית וחברתית.
- חיי קמפוס: כולל מעונות סטודנטים, פעילויות חברתיות וקהילתיות, ואירועים תרבותיים.
- חוסן קהילתי: בשל מיקומה בקרבת גבול עזה, המכללה מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, תוך שמירה על שגרת לימודים רציפה ותמיכה בסטודנטים.
חמאס, כתנועה פלסטינית אסלאמית, משתמשת לעיתים קרובות במונחים בערבית שקשורים לאסלאם, לג'יהאד ולמאבק הפלסטיני. הנה כמה מילים וביטויים נפוצים:
מונחים דתיים ואידיאולוגיים
- جهاد (ג'יהאד) – מלחמת קודש או מאבק, לעיתים מיוחס למאבק צבאי.
- مقاومة (מֻקָּאוַמָה) – התנגדות, מתייחס למאבק המזויין נגד ישראל.
- شهيد (שהיד) – שהיד, אדם שנהרג "למען אללה" (בפרט לוחמים פלסטינים).
- نصر (נַצְר) – ניצחון, לעיתים בקונטקסט דתי.
- ولاية (וִלָאיָה) – שלטון אסלאמי, לעיתים מיוחס לח'ליפות.
- أمة (אֻמַּה) – האומה המוסלמית כולה.
- بيعة (בַּיְעָה) – שבועת אמונים, לרוב למנהיגים אסלאמיים.
מונחים צבאיים ולוחמת גרילה
- كتائب القسام (כּתַאאִבּ אלקַסָאם) – הזרוע הצבאית של חמאס.
- عملية استشهادية (עַמַלִיַּה אִסְתִשְהַאדִיָּה) – פיגוע התאבדות.
- صاروخ (צַארוּח') – טיל.
- عبوة ناسفة (עֻבֻּוַה נַאסִפַה) – מטען חבלה.
- قنص (קַנְץ') – צליפה.
- كمين (כַּמִין) – מארב.
- تحرير (תחְרִיר) – שחרור (מתייחס בעיקר ל"פלסטין כולה").
- عمليات نوعية (עַמַלִיָּאת נֻוְעִיָּה) – "מבצעים איכותיים", מונח המתייחס לפיגועים מוצלחים במיוחד.
מונחים פוליטיים ותעמולה
- حصار (חִצַאר) – מצור, מתייחס בעיקר לישראל ולמצור על עזה.
- تطبيع (תַטְבִּיע) – נורמליזציה, מונח שלילי עבור קשרים עם ישראל.
- صفقة (צַפְקַה) – עסקה, מתייחס לעיתים לעסקאות שבויים.
- مؤامرة (מֻאַאמַרַה) – קונספירציה, מונח נפוץ בתעמולה.
- الاحتلال (אלאִחְתִלַאל) – הכיבוש, הכינוי לישראל.
- القدس (אלקֻדְס) – ירושלים, מוקד מרכזי באידיאולוגיה של חמאס.
המונחים האלו משמשים את חמאס בתעמולה, בתקשורת הפנימית שלהם ובפעולות הצבאיות.
אזור עוטף עזה, שעבר טלטלות משמעותיות בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר 2023, נמוך כיום בתהליך שיקום והתחדשות. תושבי האזור ועסקיו משקיעים מאמצים רבים להחזיר את החיים למסלולם, והתיירות מהווה חלק מרכזי בתהליך זה.
סיורים מודרכים: מספר מדריכים וארגונים מציעים סיורים בעוטף עזה, המשלבים בין היסטוריה, תרבות והתמודדות עם האתגרים הביטחוניים. לדוגמה, יפעת בן שושן, תושבת נתיב העשרה, מובילה סיורים המעניקים מבט מעמיק על החיים באזור לפני ואחרי האירועים.
אתרי תיירות פעילים: למרות הקשיים, מספר אתרים חזרו לפעילות ומזמינים את הציבור לבקר:
- מבוך מרים: אתר הממוקם במושב ניר משה, מציע פעילויות לכל המשפחה, כולל סיורים מודרכים ופעילויות מיוחדות בחגים.
- בר היין "ארגמן": נמצא בקיבוץ ניר עם, המקום מציע חוויית יין ייחודית באווירה כפרית.
התחדשות עסקית: במועצה האזורית חוף אשקלון, עסקים מקומיים מתחדשים ופותחים את שעריהם למבקרים. סיורים מיוחדים חושפים את סיפור ההתמודדות והצמיחה מחדש של האזור, ומזמינים את הציבור לתמוך בעסקים המקומיים.
המלצות למבקרים: בעת ביקור בעוטף עזה, חשוב לנהוג ברגישות ובכבוד כלפי התושבים המקומיים. מומלץ לתאם את הביקור מראש, במיוחד באתרים ובסיורים מודרכים, כדי להבטיח חוויה מהנה ומעשירה.
הביקור בעוטף עזה אינו רק חוויה תיירותית, אלא גם הזדמנות לתמוך בתושבי האזור ולהביע סולידריות עם קהילות המתמודדות עם אתגרים יומיומיים.
אוגדת עזה (או אוגדה 143) היא אוגדת פיקוד דרום בצה"ל, האחראית על הגזרה סביב רצועת עזה. האוגדה עוסקת במשימות ביטחון שוטף, מניעת חדירות מחבלים, טיפול באיומים מהרצועה (כגון ירי רקטות, מנהרות תקיפה ובלוני תבערה), וכן בפעולות התקפיות בעת לחימה.
מבנה ופעילות
האוגדה כוללת מספר חטיבות מרחביות וכוחות נוספים, כמו כוחות שריון, הנדסה, תותחנים, ולוחמים מיחידות מיוחדות בעת הצורך. בין החטיבות המרכזיות שהיו תחת פיקודה לאורך השנים:
חטיבת גולני (במבצעים משמעותיים)
חטיבה 401 (שריון)
- חטיבות החי"ר המרחביות – כמו חטיבת "שגיא"
- חיל ההנדסה הקרבית – המטפל במנהרות ובמכשולים
האוגדה הייתה מעורבת בכל הלחימות בגזרה מאז ההתנתקות (2005), כולל מבצע עופרת יצוקה (2008-2009), מבצע צוק איתן (2014), מבצע שומר החומות (2021), ומבצע חרבות ברזל (2023).
מפקד האוגדה מתחלף כל כמה שנים, והוא אחראי גם על ניהול התיאום הביטחוני מול גורמים שונים, כולל ההגנה על היישובים בעוטף עזה.
חטיבת הרפאים (חטיבה 99) במבצע חרבות ברזל – לחימה בעוטף עזה
חטיבת הרפאים (חטיבה 99) היא חטיבה חדשה יחסית בצה"ל, שתוכננה כלחימת עתיד, משולבת באמצעים מתקדמים, רחפנים ומערכות בינה מלאכותית. במהלך מבצע חרבות ברזל, החטיבה הופעלה בגזרה הדרומית של עוטף עזה ובתוך הרצועה.
תפקידיה ופעולותיה של חטיבת הרפאים במבצע:
קרבות בעוטף עזה ב-7 באוקטובר – חיילי החטיבה היו בין הכוחות שנלחמו מול מחבלי חמאס ביישובי העוטף לאחר הפלישה הרצחנית. הם פעלו לחילוץ אזרחים, השבת שליטה על יישובים ונטרול חוליות מחבלים.
לחימה בתוך הרצועה – בהמשך, חטיבת הרפאים לקחה חלק משמעותי בכניסה הקרקעית לעזה, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לסיוע בניווט, תיאום תקיפות והשמדת מטרות אויב.
חיסול מחבלים והשמדת תשתיות – החטיבה ביצעה תקיפות מדויקות נגד מחבלים שהתבצרו בבתים ובתוך המנהרות, תוך שימוש ברחפנים ויכולות סייבר מתקדמות.
שיתוף פעולה עם כוחות אחרים – החטיבה לחמה לצד חטיבות מובחרות כמו גולני, גבעתי, והכוחות המיוחדים של צה"ל, ותרמה למאמץ הרחב להשגת שליטה על אזורים אסטרטגיים בעזה.
