סיורים מודרכים לקבוצות בין קיבוץ יד מרדכי וארז עד קיבוץ בארי ומיגונית רעים בעוטף עזה ותקומת ישראל.

סיור בעוטף עזה – חוויה יוצאת דופן עם מדריך מקצועי ומנוסה לאורך 4 עשורים, המדריך את כל סוגי הקבוצות מהתלמידים ועד לגיל השלישי, מקומות עבודה והיי טק. קבוצות חברים וחוגים. אפי נחמיאס מכיר מקרוב את עוטף עזה( והיה רבות בעזה וחאן יונס) כל אבן, כל רחוב, מספרים סיפור של אומץ והתמדה.

עכשיו, אתם מוזמנים לחוות את המקום הזה בצורה אחרת –עם מדריך מקצועי בעל עשרות שנות ניסיון, שמכיר כל פרט ופרט באזור, כל סיפור, וכל גיבור/ ה מקומי/ת. הסיור המיוחד הזה לא רק מראה לכם את המקומות, אלא מעניק לכם חוויה עמוקה, מרגשת ומעוררת השראה, שתשאיר אתכם עם הרבה יותר מהביקור הזה. מדריך עם ניסיון עשיר, ידע רחב ורצון להעניק לכם חוויה שלא תשכחו. בואו להרגיש את עוטף עזה דרך עיניים מקצועיות עם המון חמלה וסובלנות.

מסלול זה מרגש, מספר סיפורי גבורה. העצמה נשית החרבות ברזל ונספר על גבורתן של נשים בשבת השחורה של 7.10.23 ובחודשים גם לאחר מכן, סיור מורשת ישראלי המספר על רוח החברות והערבות ההדדית. גאופוליטיקה מרחבית בין עזה והאחים המוסלמיים האמא של החמאס לעומת הצד הישראלי המותקף לפני ואחרי הקמת מדינת ישראל.

להלן בסיס הסיור ותמיד תמיד מותאם לקבוצה ואופיה. לזמן המאפשר לה וכוונת המדריך לתת כמה שיותר מבחינת האתרים. המקומות וההסברים:

"סיור בעקבות התקומה בעוטף ישראל/ עוטף עזה". יציאה מהמרכז דרך כביש 4, הצטרפות שלי לקבוצה כבר מגוש דן, הקדמה על הסיור כבר באיזור אשדוד אשקלון -ערים שספגו אלפי טילים בדור האחרון, ישובי מורשת על הכביש הראשי ומאשקלון לכיוון יד מרדכי נספר על קרב מחנה זיקים, חוף זיקים וקיבוץ זיקים כולל גיבור ישראל סג"מ אביחי ראובן שהגיע רגלית מיד מרדכי עד קצת לפני זיקים וטיהר קיני מחבלים במחנה זיקים ועזרתו הרבה לטירונים.

הפסקת בוקר במפגש יד מרדכי להפסקת בוקר על חשבון המטייל.- ומיד מרדכי נדלג קלות לעיר הגיבורים שדרות דרך קיבוץ ארז וניר עם. סיפורו של גיבור ישראל ארנון זמורה ז"ל וצוותו שעצרו כוח נוח'בה גדול בשעות הבוקר של 7.10.23 ממש פה בצומת יד מרדכי ומנע את התפשטותם צפונה.

נסיעה לשדרות דרך קיבוץ ארז, קיבוץ ניר עם וקיבוץ אור הנר.
"מצפה שדרות" הצופה על צפון רצועת עזה ועוטף עזה( נתיב העשרה, ארז , אשקלון. גברעם ואשדוד), נתאר את "השבת השחורה" , מהיכן נכנסו כוחות הרשע, טרור של עשרות שנים מעזה מול חקלאים ומתיישבים דורשי שלום, ישובי הגדר מול ישובי עזה.

"משטרת שדרות שפוצצה" לצד גן הגיבורים הוא גן ההנצחה ובו מונצחים גיבורי שדרות שוטרי שדרות.. סיפור הקרב. סיפור האנדרטה וגרפיטי.(בשדרות אתרים רבים נוספים, לפי התאמה), ניסע משדרות לצומת שער הנגב שיחבר אותנו דרומה לכביש 232 למפלסים ועיקול המוות. "מעוז מול עזה" מול כפר עזה ושוג'עייה(תצפית אחת מומלצת מפלסים או מעוז מול עזה וכפוף לאישור כניסה של הצבא).

"אתר הרכבים השרופים במושב תקומה" – נראה ונכיר את הרכבים השרופים והמנוקבים. רכבו של גיבור ישראל בן בן שמעוני, רכבם של עומר שם טוב ואורי דנינו, קית' ואביבה סיגל מכפר עזה, הטנדרים של החמאס, אופנועי החמאס. המיניבוס שנרצחו לידו 13 מיוצאי חבר המדינות משדרות, האמבולנס מהנובה , סוואנות של יחידות נבחרות ועוד.

"אתר ואנדרטת התצפיתניות החדש" בין סעד עלומים ובאופק בסיס נחל עוז שם שירתו.

"חניון רעים אתר הנובה" – נבין מה קרה במסיבת הנובה ולאחר ירי מסיבי של טילים כולל הבר הקטן ואתר המכולות החדש ישן.

"מיגונית רעים" – לזכרו של לידור לוי וארוסתו ניצן רחום מפרדסיה שהייתה בחודש הרביעי להריונה. ענר אליקים שפירא גיבור ישראל והרימון שנזרק 8 פעמים. הירש גולדברג ועוד.

עם אפי בעוטף עזה
יצאנו קבוצה של כ 40 מבוגרים לסיור משמעותי בעוטף בעקבות סיפורי ומאורעות המלחמה (משבעה באוקטובר ועד היום)
אפי העשיר אותנו בידע רב ובתכנים אודות האזור והאירועים בלי להכביד ותוך הבנה של הדינמיקה הקבוצתית, מדריך מקצוען ונעים!

המלצה חמה- רונן פרטוש מנהל תחב"צ אגד היסעים.

אפי נחמיאס מורה דרך איש שדרות בשורשיו שני עשורים וחצי. המשפחה בשדרות ובדרום בימינו.

www.siyureboutiqe.com

www.toursguides.com

**********************************

חמאס, הארגון הפלסטיני השולט ברצועת עזה, מפעיל מספר יחידות וגדודים במבנה הצבאי שלו. בין היחידות הידועות ניתן למנות את:

1. בריגדת עיז א-דין אל-קסאם – הזרוע הצבאית של חמאס, אחראית על פעולות צבאיות והגנה על הרצועה.
2. יחידת המודיעין – מתמקדת באיסוף מידע על האויב ותכנון פעולות צבאיות.
3. יחידות רקטות – אחראיות על שיגור והכנה של רקטות לעבר ישראל.
4. יחידות קומנדו – עוסקות בפעולות מיוחדות ופעילויות נגד כוחות צבאיים.
5. יחידות הלוחמה העירונית – מתמקדות בלוחמה בתנאים עירוניים.

בהתחשב במצב הביטחוני באזור, ישנם גם לוחות זמנים ושינויים בסטטוסים של יחידות אלו, בהתאם לפעולות הצבאיות ולתמורות הפוליטיות.

החמאס הוא ארגון פלסטיני שנוסד בשנת 1987 במהלך האינתיפאדה הראשונה. ישנם כמה מנהיגים בולטים שהיו קשורים לארגון, חלקם פעלו בזירות פוליטיות וחלקם צבאיות. הנה כמה מהמובילים המרכזיים:

1. שייח' אחמד יאסין – מייסד החמאס והמוביל הרוחני של הארגון. הוא היה אחראי לייסוד החמאס כחלק מקבוצת האחים המוסלמים ועמד בראשו עד להירצחו על ידי ישראל בשנת 2004. עבדאללה אלעיזם – אחד ממייסדי החמאס שעמד בראש הזרוע הצבאית של הארגון במשך שנים. חאלד משעל – היה מנהיג החמאס בעשור האחרון של המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, והיה אחראי להובלת הארגון בזירה הבינלאומית. הוא עמד בראש הלשכה המדינית של החמאס והיה בולטים בין נושאי המו"מ עם מדינות שונות. יאסר עבד רבו – היה פעיל בולט במנגנוני הממשל של החמאס ברצועת עזה.

2. איסמעיל הנייה – אחד מהמובילים הנוכחיים של החמאס, ששימש כראש ממשלת החמאס בעזה לאחר ניצחונו בבחירות 2006.

החמאס הינו ארגון שנמצא במאבק עם הרשות הפלסטינית וישראל, ויש לו השפעה רבה במיוחד בעזה.

הקמת חמאס (הזרוע האסלאמית הפלסטינית) ב-1987 נבעה משילוב של גורמים פוליטיים, חברתיים ודתיים:

1. האינתיפאדה הראשונה – חמאס הוקם ב-14 בדצמבר 1987, זמן קצר לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה, כתגובה לכיבוש הישראלי ולצורך בארגון פלסטיני בעל אופי אסלאמי שיפעל נגד ישראל.

2. השראה מהאחים המוסלמים – חמאס הוא שלוחה פלסטינית של תנועת "האחים המוסלמים" במצרים. בעוד שהתנועה פעלה בעיקר בתחומים חברתיים וחינוכיים בעזה ובגדה המערבית, עם הזמן עלה הצורך לפעולה צבאית-פוליטית ישירה.

3. תחרות מול אש"ף ופת"ח – בשנות ה-80, אש"ף (ארגון השחרור הפלסטיני) שלט בתנועה הלאומית הפלסטינית, אך רבים רצו אלטרנטיבה אסלאמית מול התנועה החילונית-לאומית של יאסר ערפאת. חמאס הציע אידיאולוגיה אסלאמית נוקשה שהתמקדה בג'יהאד ובהתנגדות לישראל.

4. מצב חברתי-כלכלי קשה – העוני, האבטלה והייאוש של הפלסטינים, במיוחד בעזה, תרמו לעליית התמיכה בחמאס, שסיפק שירותים חברתיים כמו בתי חולים, בתי ספר ומוסדות צדקה.

5. תמיכה חיצונית – חמאס קיבל תמיכה ממדינות כמו איראן וקבוצות אסלאמיות שונות, שסייעו לו לבסס כוח צבאי ולממן פעילותו.

6. הכרזת האמנה של חמאס – ב-1988 פרסם חמאס את אמנתו, שבה הצהיר על מחויבותו להשמדת ישראל והקמת מדינה אסלאמית בפלסטין כולה.

בקיצור, חמאס נולד משילוב של אידיאולוגיה אסלאמית, מאבק לאומי, תחרות פוליטית ותמיכה חיצונית, והוא הפך עם השנים לכוח מרכזי בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

חמאס מקבל מימון ממקורות שונים, הכוללים מדינות, תרומות פרטיות, הכנסות מפעילויות כלכליות ומסחר, ולעיתים גם סחיטה של כספים דרך שליטה בגביית מיסים בעזה. הנה כמה מהמקורות העיקריים:

1. תמיכה ממדינות זרות

• איראן – נחשבת לתומכת העיקרית של חמאס מבחינה כלכלית וצבאית, מספקת מימון, אמצעי לחימה והכשרות.
• קטר – תומכת בחמאס באמצעות סיוע כספי ישיר לרצועת עזה, כולל מימון פרויקטים הומניטריים, משכורות לעובדי ממשל ושיקום תשתיות.
• טורקיה – מספקת תמיכה כלכלית וחלק מהגופים שלה מקיימים קשרים עסקיים המסייעים לחמאס.

2. תרומות פרטיות ועמותות צדקה

• חמאס מקבל תרומות מארגונים ועמותות אסלאמיות ברחבי העולם, בעיקר במפרץ הפרסי ובאירופה.
• לעיתים התרומות מועברות דרך מנגנונים צדקה לכאורה, אך בפועל משמשות למימון פעילות טרור.

3. הכנסות ממיסוי ופעילות כלכלית ברצועת עזה

• חמאס גובה מיסים על סחורות שנכנסות דרך מעבר רפיח והמעברים מישראל.

• הוא גם מטיל מסים פנימיים על עסקים מקומיים ותושבים.

• לעיתים חמאס משתלט על סיוע בינלאומי שמיועד לתושבים בעזה.

4. הברחות ופעילויות פליליות

• הברחות של דלק, סחורות ונשק דרך מנהרות בגבול מצרים סיפקו במשך שנים מקור הכנסה משמעותי.

• חמאס גם עוסק בפעילות פיננסית חשאית, כולל השקעות בשוק השחור ובקריפטו.

המימון מאפשר לחמאס להפעיל את הזרוע הצבאית שלו, לממן רקטות ומנהרות, וגם לקיים את ממשלו ברצועת עזה.

ב-7 באוקטובר 2023, מחבלי חמאס הצליחו לחדור לישראל בכמה דרכים עיקריות במסגרת מתקפה מתואמת ומפתיעה:

1. פריצת הגדר – המחבלים השתמשו במטעני חבלה, דחפורים, וכלי נפץ כדי להרוס את הגדר החכמה שהפרידה בין רצועת עזה לישראל.

2. גלישה ממונעת (דלג-דלג) – באמצעות כלי רכב ממונעים כמו טרקטורונים וטנדרים, המחבלים עברו במהירות דרך הפתחים בגדר ופלשו ליישובים בעוטף עזה.

3. צניחה ממסוקים – מספר מחבלים השתמשו במצנחים ממונעים (פאראגליידרים) כדי לעבור את הגבול מהאוויר ולהגיע ישירות ליעדים בתוך ישראל.
4. דרך הים – חוליות מחבלים ניסו לחדור גם דרך החוף באמצעות סירות מנוע וניסו לבצע פשיטות מהים.
5. תקיפות סייבר ושיבוש מערכות קשר – דווח על כך שחמאס ניסה לשבש מערכות מעקב ישראליות, מה שעזר לו לפעול באפקט של הפתעה.

החדירה ההמונית הביאה לאירוע הקשה ביותר שידעה ישראל מזה עשרות שנים, עם מאות הרוגים, חטופים ונפגעים.

**********************************

קרבות מוצבי נחל עוז התרחש והיה בשביעי לאוקטובר בשנת  2023, עם מהלך מתקפת הפתע של תתי האנוש של החמאס על  מדינת ישראל. בקרבות אלו נהרגו למעלה מ-60 חיילות וחיילים, 15  תצפיתניות נרצחו ואם מוסיף את נועה מרציאנו שנחטפה ואחר כך נרצחה בבית חולים שיפא. לוחמי גדוד 77 של השריון חטיבת ברק 188 וגדוד 13 של גולני, 7 בנות תצפיתניות נחטפו   ושלושה שיריונרים, עשרות מחבלים נהרגו במוצב נחל עוז מאות מטרים מגבול עזה.

מחבלי הנוחב'ה  תקפו את מוצב נחל עוז  גלים גלים, כשהם מצוידים בחומרי בערה עם גזים רעילים, במטרה לחנוק למוות את היושבים בחמ"ל הוא חדר המלחמה.

בשעה 17:30 לערך, מוצב  נחל עוז שוחרר בסיוע כוחות צנחנים מהפלוגה המסייעת של גדוד 890 של הצנחנים, כוח קצינים מבה"ד 1( באמצע קורס קצינים) של חטיבת גולני, כוח נוסף מבא"ח צנחנים וכוח של  הימ"מ מיגרו את כוח המחבלים.

הקרבות במוצבי נחל עוז נחשב לאחד הקשים  במתקפת הפתע של חמאס, והדבר נראה עד כמה הצבא הישראלי לא היה מוכן. משפחות הנופלים פועלות להנצחת החיילים והחיילות שנפלו.

***************************""

שדרות היא עיר בדרום ישראל, השוכנת בנגב הצפוני, בסמוך לרצועת עזה. היא הוקמה בשנת 1951 כמעברה לעולים חדשים, בעיקר ממדינות צפון אפריקה, ובהמשך הפכה לעיירת פיתוח.

הקמה והתפתחות- שדרות נוסדה כחלק ממדיניות יישוב הפריפריה של מדינת ישראל הצעירה. העולים שהגיעו אליה, בעיקר ממרוקו, תוניסיה, עיראק, ורומניה, התמודדו עם תנאים קשים של מחסור בתשתיות ובתעסוקה. עם הזמן, שודרגו תנאי המחיה, והעיירה הפכה למרכז עירוני קטן.

שנות ה-80 וה-90: צמיחה ושינויים דמוגרפיים

בשנות ה-80 וה-90 חלה התרחבות משמעותית בעיר עם קליטת גל העלייה מברית המועצות לשעבר ואתיופיה. במקביל, הוקמו שכונות חדשות, ושדרות החלה לפתח מוסדות חינוך ותרבות.

שדרות וסכסוך ישראל-עזה

מאז תחילת שנות ה-2000, שדרות הפכה לעיר שסופגת מתקפות רקטות מרצועת עזה, בעיקר מסוג קסאם. המצב הביטחוני הקשה השפיע רבות על חיי התושבים, אך גם חיזק את חוסנה של הקהילה. הממשלה השקיעה רבות במיגון תשתיות ובפרויקטים חברתיים לחיזוק העיר.

שדרות כיום – כיום שדרות היא עיר מתפתחת עם מוסדות אקדמיים (כגון המכללה האקדמית ספיר), אזורי תעשייה חדשים, חיי תרבות פעילים, וחיבור תחבורתי משופר (רכבת לדרום ולמרכז). לצד זאת, היא עדיין מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים וכלכליים, אך ממשיכה לצמוח ולהתפתח.

***"*******"*""****************

מסיבת הנובה בחניון רעים הייתה אירוע קשה במהלך מתקפת הטרור של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. מסיבת הנובה, שהתבצעה בין קיבוץ רעים לבארי, בנובה הייתה פסטיבל מוזיקה אלקטרונית בסגנון טראנס, ומשכה אליה אלפי צעירים מכל רחבי הארץ.

במהלך המתקפה, מחבלי חמאס חדרו לשטח המסיבה ותקפו את החוגגים בירי הרסני, רצח, חטיפות ואלימות קשה. רבים ניסו להימלט דרך השדות והכבישים, אך הותקפו על ידי המחבלים. האירוע הפך לאחד הסמלים המרכזיים של הזוועות של אותו יום, עם מספר רב של הרוגים, פצועים ונעדרים.

הטבח במסיבת הנובה זעזע את ישראל והעולם, והפך לאחד האירועים המדוברים ביותר מהמתקפה. הוא מסמל את האכזריות של אותו יום ואת גודל האסון שנפל על ישראל.

יחיא סינואר הוא מנהיג חמאס ברצועת עזה ואחד מהבכירים המרכזיים בארגון. הוא נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בחמאס, במיוחד לאחר מינויו למנהיג הזרוע המדינית בעזה בשנת 2017. סינואר, שהיה בעבר בכיר בזרוע הצבאית של חמאס, שוחרר בעסקת שליט בשנת 2011 לאחר שריצה שנים רבות בכלא הישראלי על מעורבותו בפעילות טרור.

יחיא סינוואר ידוע בקו התקיף שלו כלפי ישראל ובתפקידו במאבק המזוין של חמאס. במהלך כהונתו, חמאס חיזק את שליטתו בעזה, ניהל סבבי לחימה מול ישראל, וניסה לקדם יוזמות לשיפור המצב הכלכלי ברצועה במקביל להמשך העימותים.

קרב נחל עוז היה אחד הקרבות הקשים והעקובים מדם במהלך מתקפת הטרור על עוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023, כאשר מחבלי חמאס חדרו ליישובים ולבסיסים צבאיים וגרמו למאות הרוגים, פצועים וחטופים.

מה קרה בקרב בנחל עוז?

• מחבלי חמאס תקפו את מוצב נחל עוז, בו ישבו תצפיתניות וחיילי חיל האיסוף הקרבי.
• המוצב היה אחד היעדים הראשונים שהותקפו עם פרוץ האירועים.
• המחבלים פרצו את הגדר, הרגו חיילים, והשתלטו על חלקים מהמוצב תוך קרבות קשים.
• חיילים שניסו להגן על המקום נהרגו או נפלו בשבי.

לחמאס יש מגוון רחב של טילים ורקטות, שחלקם מיוצרים באופן עצמאי ברצועת עזה וחלקם מוברחים מחו"ל. הנה כמה מסוגי הטילים והרקטות שבשימוש חמאס:

1. רקטות קצרות טווח (עד 20 ק"מ)

• קסאם – רקטה מתוצרת מקומית, פשוטה יחסית, בעלת טווח של 10–20 ק"מ.

• גראד (BM-21) – רקטה סובייטית שהוברחה לרצועה, עם טווח של 20–40 ק"מ.

• אל-קודס 101 – גרסה משופרת של קסאם, עם טווח של כ-16 ק"מ.

2. רקטות בינוניות טווח (40–80 ק"מ)

• M-75 – רקטה מתוצרת חמאס, בעלת טווח של כ-75 ק"מ (מסוגלת לפגוע באזור תל אביב).

• פאג'ר 5 – רקטה איראנית, עם טווח של 75–80 ק"מ (שימשה לירי לעבר תל אביב וירושלים).

• R-160 – רקטה ארוכת טווח של חמאס, על בסיס פאג'ר 5, עם טווח מוערך של כ-160 ק"מ.

3. רקטות ארוכות טווח (מעל 100 ק"מ)

• Ayyash 250 – רקטה לטווח של עד 250 ק"מ (שימשה לירי לעבר אילת).

• J-80 – רקטה עם טווח של כ-100 ק"מ ועם יכולת התחמקות ממערכת כיפת ברזל.

4. טילים נגד טנקים

• קורנט (Kornet-E) – טיל מונחה נגד טנקים, בעל טווח של עד 5.5 ק"מ.
• פאגוט ומטיס – טילים סובייטיים ישנים יותר, בעלי טווחים של 2–4 ק"מ.

5. טילים נגד כלי שיט ומסוקים

• C-802 – טיל חוף-ים סיני/איראני (ייתכן שנמצא בידי חמאס).
• SA-7 / SA-18 – טילים נגד מטוסים מדור ישן, שהוברחו ללחימה נגד חיל האוויר הישראלי.

מקורות וחימוש נוסף

חמאס מקבל סיוע טכנולוגי מאיראן, חיזבאללה וצפון קוריאה, וכן משתמש בהברחות דרך המנהרות שבין עזה למצרים. לצד זאת, חמאס מפתח יכולות ייצור עצמי באמצעות הנדסה הפוכה ושימוש בחומרים אזרחיים להסבתם לאמצעי לחימה.

תפקידו של זק"א בחרבות ברזל:

במהלך מלחמת "חרבות ברזל", ארגון זק"א (זיהוי קורבנות אסון) מילא תפקיד משמעותי בטיפול בחללים ובפצועים, בעיקר באירועי הטבח המזעזעים של ה-7 באוקטובר 2023. צוותי זק"א היו מהראשונים שנכנסו לזירות הקשות ביישובי עוטף עזה, כמו כפר עזה, בארי ורעים, וכן לאזור הפסטיבל ברעים, שם טיפלו בזיהוי ואיסוף גופות ההרוגים.

המתנדבים של זק"א התמודדו עם אתגרים חסרי תקדים, הן מבחינה נפשית והן מבחינה לוגיסטית, בשל אופי הפגיעות וההרס הנרחב שהותירו אחריהם מחבלי חמאס. בנוסף, הם פעלו לצד כוחות הביטחון במאמצי חילוץ והצלה, סיוע למשפחות הנפגעים ותמיכה בחברה הישראלית בשעתה הקשה.

במהלך מבצע חרבות ברזל, יחידות הסיור (הסיירות) של צה"ל מילאו תפקיד קריטי בלחימה בעזה ובזירות אחרות. סיירות הן יחידות מובחרות שתפקידן לאסוף מודיעין, להוביל כוחות בשטח אויב, ולבצע משימות כמו חיסול מחבלים והשמדת תשתיות טרור.

הסיירות המרכזיות שלחמו במבצע:

1. סיירת מטכ"ל

• ביצעה מבצעי קומנדו רגישים בעומק הרצועה, כולל חיסול בכירי חמאס וחילוץ בני ערובה.

• פעלה לצד יחידות מיוחדות נוספות כדי לאתר מנהרות ופצצות מוסתרות.

2. יחידת שלדג:

• ביצעה תקיפות מדויקות והנחתת כוחות מיוחדים בתוך עזה.

• סייעה בהכוונת אש של חיל האוויר כנגד מטרות חיוניות של חמאס.

3. שייטת 13 (הקומנדו הימי)

• השתתפה בפשיטות על יעדים חמאסיים סמוך לחוף עזה.

• פעלה לחיסול חוליות קומנדו ימי של חמאס לפני שהספיקו להוציא פיגועים לפועל.

4. סיירת גולני:

• נלחמה בעומק צפון הרצועה, במיוחד בעיר עזה, ג'באליה ובית חאנון.

• התמודדה עם קרבות קשים במנהרות ובמבנים ממולכדים.

5. סיירת צנחנים:

• פעלה בפשיטות עומק, איתור והשמדת בונקרים של חמאס.

• ביצעה קרבות קשים מול מחבלים שהתבצרו בבתי חולים ובתי ספר.

6. סיירת הנח"ל

• לקחה חלק בכיבוש מוצבי חמאס בדרום הרצועה.

• פעלה בסיוע ליחידות חיל ההנדסה בקרבות בשטח בנוי.

7. מגלן:

• התמחתה באיתור והשמדת מטרות אויב מהאוויר ומהקרקע.

• ביצעה תקיפות מדויקות בעזרת מל"טים ורחפנים חמושים.

8. דובדבן:

• התמחתה בלוחמה בשטח בנוי, בעיקר בחיסול מחבלים מבוקשים.

• ביצעה מבצעי מעצרים וחיסולים בלב ריכוזי הטרור.

סיכום

הסיירות פעלו בקווים הקדמיים של המערכה, תוך שילוב יכולות קומנדו, מודיעין ותקיפה מדויקת. תפקידן היה חיוני הן בהתקפה על תשתיות חמאס, הן בחיסול מחבלים בשטח, והן בהובלת כוחות הסדירים בקרבות הקשים.

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה שהתרחשה בין ישראל לחמאס בעזה, והחלה ב-7 באוקטובר 2023. המלחמה נפתחה בהתקפה רחבת היקף של חמאס על שטח ישראל, שכללה ירי רקטות, חדירות של לוחמים לשטח ישראל, ופיגועים במוקדים שונים. ישראל הגיבה במבצע צבאי רחב היקף בעזה, במטרה להשיב את השקט ולפגוע בתשתיות חמאס.

המלחמה גרמה לאובדן חיי אדם רב, פגיעות רבות, והובילה למשבר הומניטרי בעזה. במהלך הלחימה, ננקטו פעולות צבאיות רבות, והיו ניסיונות לקיים הפסקות אש, אך המצב נותר מתוח.

חמאס הוקם בשנת 1987, במהלך האינתיפאדה הראשונה, והוא נחשב לארגון גג המשלב בין פעילות פוליטית לפעילות צבאית. הסיבות להקמת חמאס כוללות מספר גורמים:

1. **התנגדות לכיבוש**: חמאס הוקם כתגובה לכיבוש הישראלי של שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה, והיה חלק מהמאבק הפלסטיני לשחרור לאומי.

2. **השפעת האחים המוסלמים**: חמאס נחשב לזרוע הפלסטינית של תנועת האחים המוסלמים, שהוקמה במצרים. האידיאולוגיה האסלאמית של האחים המוסלמים השפיעה על חמאס, והוא שם דגש על ערכים דתיים ואסלאמיים במאבק שלו.

3. תחושת ניכור מההנהגה הפלסטינית: חמאס קם גם מתוך תחושת ניכור מההנהגה הפלסטינית המסורתית, בעיקר אש"ף, אשר נתפסה בעיני חלק מהפלסטינים כלא מצליחה להביא לשינוי במצבם.

4. סיפוק צרכים חברתיים: חמאס הקים רשתות של שירותים חברתיים, כמו בתי ספר, מרפאות ומוסדות סעד, דבר שזיכה אותו בתמיכה רחבה בקרב האוכלוסייה בעזה ובגדה המערבית.

5. אידיאולוגיה דתית: חמאס רואה את המאבק שלו לא רק כמאבק לאומי אלא גם כמאבק דתי, שבו הוא שואף להקים מדינה אסלאמית על שטחי פלסטין ההיסטורית.

הקמת חמאס והעלייה בפופולריות שלו שינו את המפה הפוליטית הפלסטינית, והארגון הפך לגורם מרכזי במאבק הפלסטיני, במיוחד לאחר שניצח בבחירות בשנת 2006 והשתלט על רצועת עזה בשנת 2007.

בשטחים הפלסטיניים פועלות מספר תנועות וארגונים, כל אחד מהם עם אידיאולוגיה, מטרות ואסטרטגיות שונות. להלן כמה מהתנועות המרכזיות:

1. פתח (Fatah): תנועת פתח היא אחת התנועות המרכזיות והוותיקות ביותר ביישות הפלסטינית. היא נוסדה בשנות ה-60 על ידי יאסר ערפאת וחברים נוספים, ומזוהה עם רעיונות של לאומיות פלסטינית. פתח תומכת בתהליך מדיני עם ישראל, כולל פתרון שתי המדינות.

2. חמאס (Hamas): כפי שצוין קודם, חמאס הוא ארגון אסלאמי המשלב בין פעילות פוליטית לפעילות צבאית. הוא מתנגד להכרה בישראל ותומך במאבק מזוין לשחרור פלסטין.

3. ג'יהאד אסלאמי פלסטיני (Palestinian Islamic Jihad): ארגון אסלאמי קיצוני המוקדש למאבק מזוין נגד ישראל. הוא דוגל בהקמת מדינה פלסטינית על בסיס אידיאולוגיה אסלאמית.

4. **החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP)**: תנועה שמאלית רדיקלית שהוקמה בשנות ה-60. היא תומכת במאבק מזוין נגד ישראל ומדגישה את חשיבות המאבק החברתי והכלכלי.

5. **החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (DFLP)**: תנועה שמאלית נוספת, שהוקמה בשנות ה-60, הממוקדת במאבק לאומי ובמאבק למען זכויות עובדים.

6. תנועות חברתיות ועמותות: ישנן גם תנועות חברתיות ועמותות רבות הפועלות למען זכויות האדם, זכויות נשים, חינוך, בריאות ורווחה, כמו גם קבוצות המקדמות פתרונות לא אלימים לסכסוך.

7. תנועות צעירים וסטודנטים: ישנן תנועות של צעירים וסטודנטים הפועלות לקידום רעיונות פוליטיים וחברתיים, ולעיתים אף מתנגדות למוסדות הקיימים.

לכל אחת מהתנועות הללו יש את האידיאולוגיה והאסטרטגיה שלה, והן פועלות במגוון דרכים, כולל פעילות פוליטית, חברתית וצבאית. המצב הפוליטי בשטחים הפלסטיניים מורכב, ולעיתים יש מתחים בין התנועות השונות.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני משפיע באופן משמעותי על הכלכלה הפלסטינית, והשפעות אלו ניכרות במגוון תחומים:

1. **תעסוקה**: הסכסוך יוצר חוסר יציבות שמוביל לאבטלה גבוהה, במיוחד בעזה. רבים מהפלסטינים תלויים בעבודות בישראל, אך המגבלות והמצב הביטחוני משפיעים על יכולת העבודה שלהם.

2. **תשתיות**: המלחמות והעימותים הובילו להרס תשתיות רבות, במיוחד בעזה. ההרס של בתי מגורים, בתי ספר, מרפאות ותשתיות אחרות מקשה על ההתפתחות הכלכלית.

3. **סחר**: המגבלות על תנועת סחורות ואנשים בין הגדה המערבית, עזה וישראל פוגעות בסחר וביכולת של הפלסטינים לייצא ולייבא מוצרים. זה מגביל את הגישה לשווקים ומקשה על פיתוח עסקים.

4. **תמיכה בינלאומית**: הכלכלה הפלסטינית תלויה במידה רבה בסיוע בינלאומי. חוסר היציבות הפוליטית והביטחונית משפיע על יכולת קבלת הסיוע הזה, ולעיתים גורם להפחתת התמיכה.

5. **השקעות**: חוסר הוודאות והסיכון הגבוה משפיעים על ההשקעות המקומיות והזרים. משקיעים פוטנציאליים נרתעים מהשקעות באזורים עם סיכון גבוה לעימותים.

6. **תיירות**: הסכסוך משפיע גם על תעשיית התיירות, שהיא מקור הכנסה חשוב. חוסר הביטחון מפחית את מספר התיירים הפוטנציאליים המבקרים באזור.

7. תנאי חיים: הסכסוך גורם לירידה ברמת החיים של הפלסטינים, עם גידול בעוני ובתנאים סוציאליים קשים. זה משפיע על הבריאות, החינוך ורווחת האוכלוסייה.

8. תלות כלכלית: הכלכלה הפלסטינית תלויה במידה רבה בכלכלה הישראלית, דבר שמקשה על פיתוח כלכלה עצמאית וחזקה.

באופן כללי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני יוצר סביבה כלכלית קשה ומאתגרת, שמקשה על הפלסטינים לפתח כלכלה בריאה ומתקדמת.