"מדריך טיולים ומורה דרך לאנשים שרוצים להתרגש מתל אביב".
טיולים בנווה צדק ומחנה יוסף – סיור באחוזת בית תל אביב הקטנה – סיור טיול אדריכלות בתל אביב בעקבות הבתים היפים של תל אביב- סיור מזמר בעקבות אריק איינשטיין – סיורים בנמל תל אביב עד שפך הירקון ורדינג – סיורים מודרכים בשרונה ומונטיפיורי.
רוצים להכיר את תל אביב? להתרגש בסיור בעקבות אריק איינשטיין? תרצו להכיר את "הארמונות" של תל אביב? נתרמו להכיר את הסיפורים מאחורי הבתים? תרצו לשמוע סיפורי אהבה בעקבות נשים בתל אביב? מי היה האיש שבזכותו ניתן היה לקנות את אדמות תל אביב של היום? מי המייסד של תל אביב? איזו שכונה הוקמה לפני תל אביב? מי היו "המריצנים" של תל אביב? מי הפעיל חברת הפצת סרטים? מי היה השען של יפו ומי היה השען של תל אביב? כמה תושבים יש בתל אביב היום? התרצו להכיר את הטמפלרים מקרוב וללכת במנהרה של שרונה נתת קרקעית? כמה בנייני תאומים אנו מכירים בתל אביב? מי בנה את גימנסיה הרצליה? מי היה המנהל האגדי של גימנסיה הרצליה והמורים המובילים? מוחמד עלי ביפו מפתח את העיר ..משוררים וסופרים בין יפו לתל אביב…
עקיבא אריה וייס ותחילתה של תל אביב ..
מי המייסד של תל אביב? ומה מקור שמה של תל אביב? שמה של תל אביב…מנחם שיינקין מבקש מנחום סוקולוב שהיה משורר ומתרגם( מנהיג ציוני ונשיא וקונגרס הציוני החמישי) לתרגם את ספרו של הרצל "אלטנוילנד" וכשרצה סוקולוב לתרגם את שם הספר הוא תרגמו כך: אלט(old) נוי(new) לנד(אדמה/ארץ)…"ארץ חדשה ישנה", עלתה בראשו החלטה שישן זה תל..החדש זה אביב, ויצא תל אביב, והייתי מוסיף שיפו ישנה והחדש שמסמל את האביב היא תל אביב. למרות שתל אביב מופיעה ביחזקאל ג' והכי פשוט להגיד, מהמקורות…..
מי המייסד של תל אביב?? מאיר דיזינגוף? או….
לדיזינגוף יש זכויות רבות כראש הוועד של תל אביב וראש העיר של תל אביב שנים רבות…
רשמו לפניכם את השם: "עקיבא אריה וייס"(חברו ומתגדו של דיזינגוף כך הגדירו חולדאי )
עקיבא אריה וייס יזם את הקמת תל אביב עוד כשהיה בלודז' בפולין, עולה לסיור הכנה ביפו בשנת 1904 ומתחבר קמעא ליהודי יפו, בשנת 1906 מעלה את משפחתו ליפו ישר למלון קאמיניץ ברחוב בבוסטרוס(רזיאל) וכבר בערב הראשון היה מפגש "במועדון ישורון" , מקום מרכזי והיה זה משרדם של "חובבי ציון" שניהלו מושבות רבות וקנו אדמות….
בערב קיץ חם ללא מזגן מתאספים 120 מיהודי יפו ומבכים על עליית שכר הדירה של ערביי יפו , מתלוננים על הסניטריה הגרועה ברחובות יפו ועוד ואז מופיע עקיבא אריה וייס עם משנה סדורה לגבי הקמת עיר חדשה, לא שכונה ולא מושבה אלא עיר, עקיבא הסתובב באירופה ולמד אדריכלות כאוטודידקט, השתתף בתערוכות בתחום הבניה וכבר באירופה תכנן את "העיר העברית" – ההצעה של עקיבא אריה וייס הייתה לקנות אדמה יחד, לבנות בתים מודרניים, גנים בשכונת גנים, מים זורמים, חינוך ועוד…
עקיבא היה יושב ראש האגודה "אחוזת בית" זה היה שמה עד 1910 ואז החליפו את שמה לתל אביב, להזכירכם תל אביב קמה עם "הגרלת הצדפים" בתאריך 11/4/1909 בו אירגן 66 צדפים שחורים ו-66 צדפים לבנים, עקיבא בעצמו רשם את שמות רוכשי האדמה בצבע שחור ואת מקום השטח בלבן וחיבר בין שניהם וידעו היכן כל אחד קיבל את נחלתו….
שנה ארכה הבניה של רוב מייסדי תל אביב…יש שקנו ומכרו את האדמה..
למה לא שומעים עליו הרבה? זו דרכה של ההיסטוריה, עקיבא היה איש רגיש ופחות פוליטיקאי, הוא יזם "הקמת עיר" וחלק מהשכנים לא תמיד הסכימו איתו על ניהול השכונה(עיר בתכנון) החדשה ומתפטר…מי מחליפו? מאיר דיזנגוף…שהיה יושב ראש ועד תל אביב ומשהצטרפו לשכונה החדשה(לתל אביב היה מים וזה מה שכל השכונות רצוי חיבוק למים) נוה צדק, נווה שלום, אחווה, מחנה יוסף, מחנה יהודה ואף פלורנטין(רשימה חלקית) בהמשך גדלה להיות township סוג של עיירה ונפרדה סופית מיפו בשנת 1922 , דיזינגוף "מושל" בתל אביב עד מותו בשנת 1936 חוץ מהפסקה קלה של שלוש שנים… תל אביב בשנותיה הראשונות מתפתחת אט אט והגיעה לקצת פחות מאלפיים תושבים ערב מלחמת העולם הראשונה, רבים מהם גלו למחשבות אחרות בארץ או בחו"ל בשל ניסיון לגייס את היהודים לצבא התורכי, וכמה נותרו בסוף מלחמת העולם הראשונה? רק חמישה, השומרים ששמרו על נכסי היהודים בראשותו של מאיר דיזינגוף ובזמן הזה עקיבא אריה וייס גלה לטבריה ואחד הפרוייקטים שהקים היה "חמי טבריה".
סיורים טיולים וימי גיבוש בין פלורנטין ונווה צדק עד נהר הירקון ונמל תל אביב – בין שדרות רוטשילד לרחוב דיזינגוף" – טיולים מותאמים לארגונים ומקומות עבודה ברחבי שכונות תל אביב. טיולים בכיכרות של תל אביב: טיול עומק בעקבות ג'ניה אוורבוך אדריכלית כיכר דיזינגוף ובעקבות צינה דיזינגוף רעיית ראש עיריית תל אביב מאיר דיזינגוף.
טיולים בתל אביב הקטנה בין רחוב אחד העם ליהודה הלוי וליליינבלום: סיור היסטורי בעקבות עקיבא אריה וייס מייסד העיר תל אביב והקשיים שבו נתקלו בשלבים רבים בין כרם ג'יבלי לשדרות רוטשילד תל אביב, סיור בעקבות מייסדי תל אביב שהגיעו מתורכיה, מזרח אירופה, צפון אפריקה ועיראק, סיור תל אביבי בעקבות הגימנסיה הרצליה.
סיורים וטיולים מזמרים בתל אביב: סיור מודרך ויום גיבוש בשרונה: סיורים בתל אביב לחוגי משוטטים וחוגי חברים: סיורי חשכ"ל למשרדי ממשלה וגופי מדינה: מדריך טיולים בתל אביב בשכונות ובשווקים של תל אביב בשוק לוינסקי ושוק הכרמל.
טיולים וסיורים מאורגנים לקבוצות ותוך התאמה לאחד מסיורי תל אביב וטיול תל אביבי אמיתי, איכות ההדרכה גבוהה ישתבח שמו ומועברת בהתאמה לאופי הקבוצה ובמינון הנכון לקבוצה, סיורים ספרותיים בעקבות משוררות לקהל אוהב ספר תפר ועיר.
"בית הפגודה בתל אביב ברחוב נחמני וכיכר אלבר".
מוריס (משה דוד) בלוך, אלמן עשיר שהיגר לארצות הברית ממזרח אירופה מבקש מאדריכל יפני אמריקאי לתכנן את ביתו החדש בתל אביב.
עיריית תל אביב לא מאשרת את הבנין מאחר והיה ללא מרפסות ומעבירה את הפרוייקט להמשך תכנון לאגריכל הנודע אלכסנדר לוי שהיה ממובילי אדריכלי תל אביב (חזר לגרמניה ונספה באושוויץ), לאחר סיום העבודה נבנה בנין הפגודה עובר בלוך הבעלים ותורם למשפחתו שני בתים עד שיסתדרו בארץ. בשנות השלושים נבנתה מעלית(היו כבר כמה בתל אביב והראשונה הייתה בפסאג' פנסק ברחוב הרצל מול בנין בנק דיסקונט וארומה), הבנין נבנה בסיגנון אקלקטי לקטני עם 21 קשתות ועמודים דוריים(יווניים קלאסיים)בבית הפגודה גרה משפחת האוזנר(גדעון האוזנר התובע במשפט אייכמן), הקונסוליה הפולנית והמטפלת של מר בלוך הבעלים שההסכם המכירה ביקש לרשום שהמטפלת תקבל בית במקום עד מותה וכך היה בשנת 2005 ואילך שופץ על ידי יהודי שוודי, הבית שופץ שוב לפני שלוש שנים לערך. אחד מבתי -"הסוהו הישראלי".
1. "בתי החלומות של תל אביב" – "הבתים היפים של תל אביב".
הארמונות של תל אביב, סיור בעקבות הבתים האקלקטיים היפהפיים שעברו שימור ושיפוץ, הסיפור מאחורי הבתים של תל אביב ובכלל.
סיור במדרחוב נחלת בנימין ובתיו היפים- בית פולישוק, בית התמר, בית דייויס הוורוד,בית חולים הדסה ההיסטורי, מלון נורדוי, ראינוע אופיר שהפך לקולנוע אופיר" ובית לתפארת כיום. בית חולים עין גדי ברחוב מאז"ה ההיסטורי של תל אביב, בית ברלין פסובסקי שבנו את תל אביב ובישראל בכלל מטעם סולל בונה ובהמשך בתים פרטיים בתל אביב, בית החלמה שטראוס ברחוב בלפור, רחוב עין ורד היפה והקטנטן של תל אביב, בתים יפים ברחוב נחמני וכיכר אלבר, בית הפגודה הסיני תל אביבי של יהודה מגידוביץ' , בית רומנוב ההיסטורי ובתים לאורך רחוב אחד העם.
2. "סיור מזמר בעקבות אריק איינשטיין" מרחוב גורדון ועד בית העלמין בטרומפלדור דרך קפה כסית ההיסטורי וסיפורי הידוענים,תיאטרון האוהל ההיסטורי בו הופיעו יעקב האב ואריק איינשטיין לצד אברהם חלפי שהיה קרוב למשפחת איינשטיין, בית אריק איינשטיין בילדותו ובית סימה אליהו ואריק איינשטיין בחובבי ציון עד מקום קבורתו בטרומפלדור.
3. סיור רומנטי בפריז הקטנה היא נווה צדק מלווה בסיפורים רומנטיים, שירים , דמויות מרתקות כמו סופרים ורבנים – הסיור קצבי ומעלה חיוך תמידי. ניתן לכלול את פארק המסילה וקצת מאחוזת בית. 4. "סיור בשכונת פלורנטין".
סיור קליל נעים בפלורנטין והשינויים שחלו בה, גרפיטי ואמנות רחוב, אדריכלות ייחודית , מקומות בילוי והסגנון שח חיי פלורנטין, יאיר שטרן והלח"י ליד מוזיאון הלחי.נשלב גם את המושבה האמריקאית המשומרת משופצת- בעקבות מאמינים מורמונים ממדינת מיין והמסע שלהם ליפו, תככים וקשיים לצד אמונה ללא עוררין ההוא המשיח- ישוע הנוצרי.
5. "יפו יפת ימים" – יפו שלא הכרנו בשוק היווני, שוק הפשפשים ובנייניו, הסמטאות הפחות מוכרות, הקריה העותמאנית ולא רק השעון, "השטח הגדול" של יפו וקשיי הקמת מדינת ישראל ומה שהביא "לבעיות השטח הגדול", שירי אריס סאן ליד מועדון אריאנה(הסבלים לשעבר), סיפורו של נמל יפו ואירופה בישראל עם בנייני הפאר של המעצמות. "סיור מזמר מרגש בעקבות אריק איינשטיין" משולב עם "סיור אמני הבימה" (מיוחד ושונה).נתחיל עם ילדותו של אריק עם הוריו יעקב ודבורה שגרו כ"דיירי משנה", החינוך הספורטיבי והאמנותי, קפה כסית, תיאטרון האוהל בו הופי עם אביו ואברהם חלפי, בית סימה אליהו(תגדל לחיים ארוכים)ואריק עד שהתפרצה המפרצת..
בית העלמין סגור בשבת ולא נבקר בקבר לכן מעבה מוסיף אמנים שחקנים מראשוני תיאטרון הבימה כמו: חנה רובינא, קלצ'קין ומסקין , מנחם גנסין ו"כיכר צינה" . קרוב לשלוש שעות סיור פיקנטי ונעים לאוזן..
הסיור מזמר, עשיר על חיי אריק בקטעים השונים של חייו, נשוחח על תל אביב וכל מה שנראה….שווה
סיור קצבי…
6.
"בית ברנשטיין" ברחוב יהודה הלוי 45(פינת אלנבי) בתל אביב.
בית ברנשטיין הוקם על ידי חברת "אורה חדשה" בקצה אחוזת בית על המגרש האחרון הפונה לרחוב אלנבי ובימינו לקראת סוף שימורו ושיפוצו. בתחילתה של תל אביב היה בצומת אלנבי ויהודה הלוי מבנה בן קומה אחת, הבית נהרס בתחילת שנות ה 30 ויצחק שוורץ האדריכל בונה את הבית הזה בשנת 1932 בסגנון "הסגנון הבינלאומי" (הבאהואוס).יצחק שוורץ היה מהנדס העיר תל אביב 6 שנים ובמקביל בנה פרטיים בתל אביב(אז זה היה אפשרי, כך עשה גם יהודה מגידוביץ' מהנדס העיר הראשון).בימינו אנו משלימים את שימורו של הבית הפונקציונלי בעל קו אופקי ובטח לא סימטרי.קצת אחורה: מי שקנתה את השטח בתחילתה של תל אביב הייתה "חברה חדשה" של עקיבא אריה וייס המייסד של תל אביב ויושב ראש הוועד בשנה הראשונה(יחליף אותו מאיר דיזינגוף ויעשה הכל שלא נשמע על עקיבא אריה וייס). לעקיבא תהיה גם חברה "אורה חדשה" שבנתה את "ראינו עדן".לפעמים רק צריך להרים את הראש והעיניים וליהנות מבתי תל אביב…
"גימנסיה גאולה" או "בית הספר למסחר" נוסד בסוף שנת 1919 על ידי קבוצה של עסקנים ציוניים , ,"אגודת סוחרי יפו" שדרשו אנשי מקצוע למסחר והכלכלה ביפו ותל אביב, הנהלת חשבונות היה מקצוע נדרש וכל מקצועות הלימוד האחרים כנהוג ב"גימנסיה ממוצעת באירופה.
בין היתר היו "זאב גלוסקין" שהיה ממקימי חברת "כרמל", יושב ראש "אגודת הכורמים" וממקימי "מנוחה ונחלה" רחובות ועוד .., "אליעזר הופיין"- רואה חשבון ופעיל ציוני בג'וינט ממוצא הולנדי שפעל באירופה עד מותו של סגן בנק אפ"ק בישראל אליהו ספיר(אנג'לו פסלסטיניאן קומפני) , הופיין- עולה לארץ ומחליפו ובהמשך מחליף את המנכ"ל זד"ל(זלמן דוד לבונטין) כמנכ"ל…. – "יהודה גור"(גרזובסקי) היה מחנך, מתרגם, מילונאי וסופר- גרזובסקי האמין בהקמת בית ספר עברי שיכשיר דור עברי בארץ ישראל . כשסגרו את בית הספר של ישראל בלקינד בשנת 1896, הוקמו בתי הספר של "כל ישראל חברים" בנווה צדק ויהודה גרזובסקי חינך בבית הספר לבנות שהתחיל באוטונומיה הרוסית ברחוב עין יעקב ולאחר ימים עובר למרכז סוזן דלאל של ימינו. בשנת 1896 הוקם בצמוד לבית הספר של כי"ח מחלקה גבוהה להכשרת מורים לעברית, אך הנהלת כי"ח צוותה לסגור את בית הספר בגין אי הסכמתה עם חזון בית הספר העברי. גרזובסקי וחבריו בחרו להמשיך ללמד את "הלימודים הגבוהים" ללא קבלת תשלום. גרזובסקי וחברים החליטו ללמד ללא תשלום ובהמשך הקימו בית ספר מטעם אגודת הסוחרים ביפו, במטרה להכשיר פקידים משכילים שיוכלו להשתלב במסחר המתפתח בארץ ישראל ובמנגנון הממשל הבריטי וכך החל "בית הספר למסחר".בית הספר היה תחת "הוועד הלאומי," שהיה מועצת המדינה שבדרך מטעם המנדט הבריטי והיתה הכרה לבית הספר מטעם "האוניברסיטה העברית" הוסיף יוקרה וכבוד לבית הספר למסחר שהפך בשנת 1950 ל"בית ספר גאולה" או "גימנסיה גאולה"…
"גימנסיה גאולה" התחרתה בהדרה ב"גימנסיה הרצליה" על תואר בית הספר היוקרתי של תל אביב ודרישות סף הקבלה אליה היו גבוהות ומקשות.."בית ספר גאולה" בתל אביב מצוי לו ברחוב גאולה בצפון מערב כרם התימנים וכמעט על רחוב הכובשים…
אפי נחמיאס מורה דרך ותיק לסיורים בוטיק וטבע…
"מבתי הבאהואוס לעיר הלבנה של תל אביב".
less is more
אומר וטוען מנהל בית הספר השלישי האחרון של הבהואוס לוסטיג ואן דר רוהא- מעט מן המעט, צניעות תכנונית, אמנות התכנון, בניה פונקציונלית ועוד…
מנהל בית ספר הבאהואוס הראשון ואלטר גרופיוס אמר -"המטרה העליונה והסופית של האמנות החזותית היא הבניין השלם ולא קישוט הבניינים כמו קודם. רק במאמץ מודע ומכוון של כל בעלי המקצועות ניתן להוציא כל אחד מהם מבדיודתו. אדריכלים, ציירים, ופסלים חייבים לשוב ולהכיר שהבניינים הם ישויות מורכבות".הבאהואוס והסגנון הבינלאומי בתל אביב (ובישראל) תחילתו בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה משנת 1919 ועד עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933. הבקשה הייתה של ממשלת גרמניה להקים בית ספר לאדריכלות ומקצועות הבניה בצורה מהירה שתיתן מענה לבניה מהירה וזולה, הבקשה הייתה לפרודוקטים זולים במיוחד לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה אשר הפסידה ואף הייתה אמורה לשלם פיצויים לבריטניה וצרפת ומן הסתם לא היו לה מירקין או דולרים בקופתה.
תחילתו של בית הספר בוואימר לתקופה קצרה עד שהעירייה המקומית לא מסתדרת עם אופי ואנשי בית הספר בראשות המייסד ואלטר גרופיוס עוברים ומקימים את "הבהואוס" בעיר דסאו שם גם מתכננים מספר בנייני בהואוס הקיימים עד היום(רובם הופצצו במלחמת העולם השניה) . תקופה קצרה פעל "הבהאוס" בברלין ומנהלו ואן דר רוהא עוזב הכל ובורח עם מורים נוספים לאמריקה והם היו מניצני וראשוני מתכנני "הסיגנון הבינלאומי" בשיקגו ובניו יורק. משמעות הבהאו האוס – "בית הבנאים" בו משתמשים בצריף פשוט ליד אתר הבניה ובו מוצאים פינה חמה מהגשם לבניין, תדריך עבודה והייתי מוסיף גם תה חם לעובדים. המחשבה הייתה סוציאליסטית למען הדאגה לעם הגרמני, בניה פשוטה ומהירה, בניה פונקציונאליות, ללא דקורציות כמו "באר דקו" הדקורטיבי פלצני האירופאי של לפני מלחמת העולם הראשונה , הגגות היו שטוחים ופשוטים, המרפסות קטנות ומתאימות למינימום המשפחתי,חלונות קטנטנים,קווים ישרים, open space, מבנה מואר ונקי..
בבית הספר ,"הבוהאוס" למדו את מקצועות הבניה כמו עיצוב פנים, נגרות , בניה עם מתכת וצורפות. בשנות השלושים עלו יהודים רבים מגרמניה, בלגיה , צרפת וכמובן מזרח אירופה שלמדו בבית ספר הבהאוס ובתי ספר אחרים, יש הבדלים למשל באופי הלימוד בין השנים הראשונות לאחרונות גם בגלל סממני הזמן, מורים עם גישות שונות ומגוונות ואת כל זה- "מעלים את הידע" הזה לישראל, כידוע לנו הבהאוס הגיע לתל אביב, חיפה(שכונת הדר, הרצליה ובת גלים) בירושלים שכונות הגנים של ריכרד קאופמן ברחביה,קרית משה, בית הכרם, בית וגן ותלפיות ובניה רבה בעולם הקיבוצי, במיוחד הקיבוצים הסוציאליסטים הבהואוס התקבל בטבעיות לפשטות ולשוויון חברתי. אדריכלים ידועים בעולם הקיבוצי היו בעיקר אריה שרון מגן שמואל ושמואל מסטצ'קין אדריכל התנועה הקיבוצית משנות הארבעים עד שנות השבעים ורבים מחדרי האוכל ומבני ציבור הם פרי תכנונו…
מה קורה בתל אביב???? מאות אדריכלים מגיעים לתל אביב, רבים בונים במהירות לפי בקשה יחד עם האדריכלים שעלו זה מכבר לאחר מלחמת העולם הראשונה כמו יהודה מגידוביץ' , זאב רכטר, אלכסנדר לוי, יוסף מינור ועוד.
האדריכלים החדשים הביאו את הידע הרב, כאן בתל אביב היו השפעות שונות, זה העתיק מזה עד שהגיעו לסיגנון אותו אנו מכירים ולמרות הפשטות האמנותית יש מספר סוגי בהואוס(להבדיל מן האקלקטיות שכל מבנה שונה מחברו הבהואוס יש קו מחבר).
להזכירכם האדריכל יעקב בן סירה, מהנדס העיר תל אביב השני(אחרי מגידוביץ') אוסר על בניה אקלקטית ומתכננים בתל אביב בעיקר מבנים בסיגנון הבינלאומי (הבהאוס).
בתי הבאוהאוס היו מרובעים ולעיתים משולבים בהם חלקים עגולים או זוויתיים. החלונות הקטנים הוגדלו כדי להתאים את עצמם למזג האוויר השישי, בגרם המדרגות היה "טרמומטר" – חרכי אור שיוכלו לנצל את קרני השמש שיארו את המדרגות בצורה טבעית.
בין המובילים של זרם הבהאוס היה זאב רכטר שלא למד בבית ספר הבהואוס אך הושפע מאוד מהבהואוס וידוע שבנה את הבית הראשון שנבנה על עמודים ברוטשילד(בית העמודים) ושמו "בית אנגל" שעבר לאחרונה שימור מדהים וכן בנה את "בית הכדים" בנחלת בנימין…יצחק רפפורט בנה רבים מבתי הבהאוס ברוטשילד ומרכז תל אביב וכן לערביי יפו העשירים כולל בית השגריר הצרפתי היום(בית מחמוד עבד אל רחים), אריה אלחנני מתכנן את "יריד המזרח" בנמל תל אביב, ג'ניה אוורבוך מתכננת את כיכר צינה דיזינגוף. דב כרמי בונה את בית הלנה רובינשטיין והיכל התרבות…
"מעונות העובדים" של תל אביב והיו ל-"קיבוצים עירוניים" והם חלק חשוב מהאדריכלות התל אביב גורם חשוב בהתפתחותה(יהודית סגל שטולצר ואריה שרון) ויעקב בן סירה מהנדס העיר משנות השלושים עד הקמת המדינה ויש שיגידו שבזכותו "העיר הלבנה".
רשימה חלקית ויש רבים וטובים. "מתוכנית גדס לעיר הלבנה"- בסוף שנות העשרים מגיע פטריק גדס הסקוטי ומתכנן את תל אביב כפי שאנו מכירים אותה כעת עד רחוב אבן גבירול במזרח ועד הירקון ונמל תל אביב בצפון. תל אביב הייתה לקוביות קוביות בבניינים שלה וכן הגולשים בין הרחובות האורתוגונליים(שתי וערב ומפגש רחובות מרכזי).
לאחר בניה מסיבית בשנות השלושים והארבעים בסיגנון המודרניסטי הבינלאומי הלכה העיר ההיסטורית "להתעייף" ולהזדקן ותל אביב מתפתחת בבניה רגילה עם הקמת המדינה מעבר לאיילון מזרחה ומצפון לירקון. בתי לב תל אביב ובצפון הישן החלו להתפורר והיו לעיר אפורה, העיר הזדקנה מאוד בשנות השישים והשבעים…
העיר מתעוררת בשנות השמונים, הצעירים חוזרים, תוכניות מתאר חדשות "והעיר הלבנה" קמה אט אט, תל אביב מקבלת את התואר מאונסק"ו כאתר מורשת עולמית ביולי 2003 בגלל הסיבה שרק בתל אביב יש קרוב ל 6000 בתי בהואוס, לא כולם כלולים בעיר הלבנה והפרוייקט מרוכז בשלושה איזורים באיזור ביאליק ואידלסון, לאורך שדרות רוטשילד וסביבתו, לאורך דיזינגוף וסביבתו והם רבע מבתי הבהאוס של תל אביב. מהיכן מגיע השם העיר הלבנה? פרופסור מיכה לוין מקים תצוגה בשנות השמונים במוזיאון תל אביב על בתי תל אביב וקורא להם "העיר הלבנה", השיר של נעמי שמר "העיר הלבנה" רק מחזק את התיאור(אריק איינשטיין שר בקולו הבריטוני). במוזיאון הבהאוס מול כיכר "עיריית תל אביב הישנה" ובית ביאליק ניתן ליהנות מבית בהואוס אמיתי ובמיוחד ניתן לראות פריטים, עיצובי פנים, רהיטים, תמונות ועוד. נשאר לנו לסייר בין בתי הסיגנון הבינלאומי המודרניים ולשזוף עינינו בהם ולהכיר את ייחודם.
"התאומים של לב תל אביב".. "בית ברלין פסובסקי"…
הבית מצוי ברחוב מאז"ה 9 מול בית חולים עין גדי ההיסטורי ברחוב מאז"ה 10.
בוני ומתכננים הבנין האקלקטי המיוחד בסיגנון ניאו קלאסי(סיגנון יוון רומי עכשווי), הבית נבנה קומה אחת על ידי יוסף ברלין האדריכל וריכרד פסובסקי המהנדס ושניהם היו שותפים בפרוייקטים נדלניים. בשנת 1925 שלוש שנים אחרי בניית קומה אחת נוספו שתי קומות ו- "קשת מחברת" יפה שניתן לראותה עד ימינו אנו. הבנין שומר שופץ על ידי משרדו של אמנון בר אור מספר אחד בענייני שימור כולל "מתחם שרונה" ורבים "מבתי החלומות" של תל אביב…
"בית ברלין פסובסקי" היה למשך תקופה קצרה בית הספר הראשון בתל אביב בתחום האדריכלות והציור. .. "להרשם אפשר כל יום ויום משעה 4-6 אחה"צ", נכתב במודעה מ-1923, "במעון בית הספר אצל מנהל מחלקת הציור האמן א. אורלנד (גמר את האקדמיה לאמנות בפטרוגרד) ואצל מנהל המחלקה לארדיכלות הארדיכל האמן י. ברלין (גמר את האקדמיה לאמנות בפטרוגרד)". בשנות החמישים שימש בחלקו את "בית חולים הדסה" שגדל כל הזמן והיה צורך בבניינים קרובים. פרוייקט "לב העיר"- בניה לגובה ועכשווית בנויה על "חורבות הדסה" ברחוב בלפור 8 ובגב המבנה ההיסטורי עד רחוב מאז"ה….כיום בית ברלין פאסובסקי משמש את "צעירי תל אביב"- גיל הביניים שבהרבה מקומות לא נותנים דגש חברתי ומתמקדים בקצוות מגיל ילדות והגיל השלישי…. יוסף ברלין תיכנן דירות רבות בשדרות רוטשילד, קולנוע מוגרבי, דפוס הארץ ובית הנופש "ארזה" ואת חברת חשמל בשכונת "רמת השרון" עבור פנחס רוטנברג.אין היה החיבור בין שני ענקיים?
ב רלין ופאסובסקי "נפגשו" בפרוייקט של בית הכנסת הגדול באלנבי פינת אחד העם, הפרוייקט הסתבך מספר פעמים וברלין נתן את ההוראות הנכונות ולא פרש מהפרויקט המסובך. "ריכרד פסובסקי" היה מנהלה הראשון של "המשרד לעבודות ציבוריות " ולאחר ימים "סולל בונה"…פסובסקי "מחפש" אדריכל ומשנפגשו היה זה טבעי שישתפו פעולה וברלין התמנה למנהל הלשכה הראשית של המשרד ואדריכלה הראשי…זה היה "שיתוף פעולה ציבורי" ובהמשך(שנתיים שלוש) הקימו באופן פרטי את משרד "ברלין פאסובסקי"…ברלין תיכנן האדריכל ופאסובסקי על הביצוע. ממש ליד- מתחם נחלת בנימין, בתי רחוב גרוזנברג, רחוב בלפור היפה ובית גורודצ'ניק, בתי חלומות ברחוב אלנבי והכל דקה , שתיים או שלוש בהליכה לפלאפל בעשרה ש"ח או אנטריקוט בבגט.
אפי נחמיאס הוא מורה דרך ומדריך טיולים מדן ועד אילת בישראל, הידוע בזכות הידע הרחב והפורה שלו והיכולת שלו להעביר את המידע וההדרכה בצורה מעניינת ומרתקת. אפי נחמיאס מתמחה בהדרכת טיולים בכל חבלי הארץ, ובמיוחד באתרים אורבניים היסטוריים ותרבותיים.
מה שמייחד את אפי הוא היכולת שלו לשלב בין ידע היסטורי, גיאוגרפי ותרבותי, ולהציג את המידע בצורה נגישה מובנת ומעוררת עניין כמוצא שלל רב, אפי נחמיאס נחשב למדריך שמצליח לחבר בין אנשים למקום, ולהעניק להם חוויה מעשירה ומלמדת,חוויה המשכיחה את הבלי העולם הזה.
אריק איינשטין היה מהאמנים המשפיעים והחשובים ביותר במוזיקה הישראלית, ותרומתו לתרבות הישראלית ניכרת עד היום. הוא נולד ב-3 בינואר 1939 בתל אביב ונפטר ב-26 בנובמבר 2013. איינשטין היה זמר, שחקן, מלחין, וכותב, ואחראי על שירים שהפכו לקלאסיקות במוזיקה הישראלית.
מה שהופך את איינשטין למיוחד:
1. סגנון מוזיקלי מגוון: איינשטין חקר סגנונות מוזיקליים שונים, כולל רוק, פופ, לעיתים ג'אז ובלדות, וכל זאת בשפה העברית. השירים שלו משלבים בין מסורתיות לחידוש, והוא הצליח לגעת בלבבות של אנשים שונים.
2. שיתוף פעולה עם יוצרים אחרים: איינשטין עבד עם שורה ארוכה של מוזיקאים ואמנים, בהם יוני רכטר, מאיר אריאל, ובני אמדורסקי. השיתוף פעולה עם רכטר לדוגמא הניב כמה מהשירים הבלתי נשכחים ביותר במוזיקה הישראלית.
3. השפעה על התרבות הישראלית: חלק גדול מהשירים שלו הפכו להמנונים, והשפעתו חורגת מעבר למוזיקה. הוא היה גם דמות קונספטואלית שייצגה את רוח התקופה והחברה הישראלית.
4. אישיות וכריזמה: איינשטין נודע באישיותו הנעימה וביכולתו להתחבר לקהל. הוא הצליח להעביר רגשות שונים בשיריו, מה שמגביר את הקשר עם המאזינים.
5. מורשת: השפעתו נמשכת גם לאחר מותו, ושיריו ממשיכים להתנגן ולהיות מופיעים על במאי במה ובאירועים שונים. הוא נצפה כמודל לחיקוי לאמנים צעירים וכלול ברשימות של הגדולים במוזיקה הישראלית.
באופן כללי, אריק איינשטין הוא דמות מופת במוזיקה הישראלית, והשפעתו ניכרת בכל פינה בתרבות הישראלית, מה שמסביר את מעמדו כאיקון נצחי.
