"ימי גיבוש סיורים טיולים וימי כייף לקבוצות היי טק קטנות צוותים ומחלקות בתל אביב יפו".

"ימי גיבוש סיורים טיולים וימי כייף לקבוצות היי טק קטנות צוותים ומחלקות בשכונות תל אביב יפו, בשווקים של תל אביב, בטיילות של תל אביב וימי טיול גיבוש ברחובות ובאטרקציות של תל אביב".

ימי גיבוש סיורים טיולים וימי כייף לקבוצות היי טק קטנות צוותים ומחלקות בתל אביב יפו בשכונות דרום תל אביב בין פלורנטין והמושבה האמריקאית לשכונת נווה צדק ונווה שלום.

"ימי גיבוש סיורים טיולים וימי כייף לקבוצות היי טק קטנות צוותים ומחלקות בתל אביב יפו עם טיולים מזמרים בעקבות אריק איינשטיין" וסיור מזמר תל אביב אמיתי בשדרות רוטשילד בין כיכר הבימה והתזמורת לתחילתו של רוטשילד ממערב ברוטשילד 1 תל אביב.

"ימי גיבוש סיורים טיולים וימי כייף לקבוצות היי טק קטנות צוותים ומחלקות בתל אביב יפו בשרונה מרקט ושרונה הגרמנית טמפלרית נוצרית ביום ובלילה, מעל ומתחת לאדמה".

"ימי גיבוש סיורים טיולים וימי כייף לקבוצות היי טק קטנות צוותים ומחלקות בתל אביב יפו" בעקבות האמנים שהקימו את תל אביב מתיאטרון הבימה, תיאטרון האוהל, תיאטרון המטאטא ובהמשך גם תיאטרון הקאמרי ובית לסין, סיורים מזמרים בעקבות אריק איינשטיין וטיול בעקבות בתי הקפה ההיסטוריים של תל אביב מקפה כסית ועד קפה רצקי ועטרה.

"ימי גיבוש סיורים טיולים וימי כייף לקבוצות היי טק קטנות צוותים ומחלקות בתל אביב יפו בסיורי הטבע של תל אביב", בשמורות הטבע של תל אביב מנהר הירקון ואתריו הרבים, פריחה עונתית בשמורות הכורכר, חורשת דרזנר – מערות אפקה ופארק החורשות.

אדריכלות ישראלית עכשווית..

האדריכלות הישראלית היא ניסוי ותהייה לאורך קצת יותר ממאה שנים..האדריכלות המשמעותית שהיתה פה אי פעם היא "האדריכלות הקולוניאליסטית" שהגיעה אלינו באמצע המאה ה 19 על ידי מעצמות אירופה..

כל מדינה כמו איטליה, צרפת, רוסיה, אנגליה או רוסיה בנתה בפאר רב להשארת רושם וזה קרה בעיקר בירושלים(יפו, נצרת, חיפה) השלב הבא היה "הסיגנון הארץ ישראלי" בו לקחו השראה מבתי הערבים העשירים, ניתן לראות זאת במבנה של "הטכניון הישן" של אלכסנדר ברוואלד, "גימנסיה הרצליה" של ברסקי או בית הסראיה של יפו עם ברוך פפרמייסטר… השלב הבא היה לאחר מלחמת העולם הראשונה בו עלו אדריכלים מאירופה ושילבו סיגנונות שונים מהעולם הניאו רחבי, ניאו בארוק , מהאדריכלות המזרחית ועוד…זה היה תור הזהב של שנות העשרים לתקופה קצרה(לצערינו) , בתים לדוגמא מלון נורדוי בתל אביב, בית חולים עין גדי, בית התמר, בית לדרברג ומלון גינוסר ההיסטורי…

בשנות השלושים עלה קרנה של "הסיגנון הבינלאומי" או בשפת העם הבאהואוס וניתן לראות רק בתל אביב יותר מחמשת אלפים בניינים בסיגנון זה ומשום כך קיבלה את התואר "העיר הלבנה" שהייתה לפני זמן קצר, "העיר האפורה" – בשנות החמישים והשישים קמה המדינה והבנייה הייתה מהירה.הסיגנון היה "ברוטליסטי" שהונצח על ידי האדריכל הידוע לה קורבזייה, סיגנון זה תפס בארץ במקומות רבים ואחת הדוגמאות הידועות הוא בית אל על בתל אביב ברחוב בן יהודה. סגנון אחר הוא "הכוורות" או "הרכבות" אותם מבנים ארוכים נמוכים עם מספר כניסות. והיום האדריכלות ללא שם מוגדר, אדריכלות מתפתחת עם שילוב סגנונות תל אביביים ותיקים ויפים .

www.toursguides.com

"בית קיפר" ברחוב אמיל זולא 17 בתל אביב פינת פינת שדרות בן גוריון.

הבית מאוד מרשים אך פונה יותר מזרחה ולא צפונה לכיוון שדרות בן גוריון המרכזי(רחוב קרן קיימת לשעבר). בית קיפר נבנה "בשכונת פועלים א' " בצפון הישן של תל אביב ואחד מתושבי היה דוד בן גוריון. שכונת פועלים א' שבתחילה היו רק קומה אחת ובהמשך כבר על בסיס הקומה האחת נבנו בניינים בני שלוש או ארבע קומות.

דרך אגב רק בית בן גוריון נבנה שתי קומות בשונה מהאחרים שבנו רק קומה אחת. השינוי היה בשנות העשרים ובעיקר השלושים(עד 4 קומות). בין דיירי השכונה אברהם זברסקי גזבר ההגנה שהפך לאחד ממנהלי בנק הפועלים במשך 20 שנה וכן שמשון שפירא היועץ המשפטי לממשלה בתחילת דרכה של מדינת ישראל.הלל הכהן ממקימי ומנהלי סולל בונה היה שכנו של דוד בן גוריון. בית קיפר הוא בית יפהפה שעבר שימור לאחרונה, בית בסיגנון הבינלאומי(הבהואוס) וקצת שונה מהרגיל ונראה "יותר מעוגל".

ניתן לראות "טרמומטר"- זכוכיות המאפשרות "כניסת קרני השמש" לחדר המדרגות. ידוע כי בסיגנון הבינלאומי כל מדינה לקחה את המתאים לה ובזמן קצר של בית ספר הבהואוס השתנה הסיגנון בזמנים קצרים. הבית תוכנן בשנת 1935 על ידי א. גליק וחיים סימה מהאדריכלים הפחות מוכרים אך יותר מוכשרים. זאב יוסף קיפר ניהל את עסקיו מרחוב הרצל בדרום תל אביב וניהול יחד עם גיסו יוסף הורונצ'יק את "קפה בלפוריה" בפסאג' פנסק(הקניון הראשון של תל אביב הקטנה). שכונת תל נורדאו ובית הספר תל נורדאו

אדמות שכונת תל נורדאו נקנו בשנת 1922 על ידי "חברת הכשרת" הישוב מהכפר "כרם מטרי". השכונה השתרעה מכיכר מוגרבי בדרום ובצפון עד שכונת הפועלים ב' וממזרח שכונת נורדיה שהוקמה זמן קצר לפני לאחר מאורעות תרפ"א ביפו. שכונת תל נורדאו קרויה על שמו של מכס נורדאו- הוגה דעות ועסקן ציוני חשוב והוגה חזון "יהדות השרירים" ומחליפו של הרצל ההסתדרות הציונית. שטח השכונה פוצל ל 261 חלקות ועיריית תל אביב דאגה להנחת צנרת בין בתי השכונה.

בית הספר תל נורדאו המבנה המרכזי והחשוב של השכונה נבנה בשנת 1926 וניתן לראות בתמונה שצילמתי את המבנה ההיסטורי ובדור האחרון בית הספר חודש מספר פעמים ואף חלקים חדשים נבנו. המבנה והבנין הראשון של בית-הספר "תל נורדאו" הוקם בשנת 1925 ותוכנן בידי האדריכל דב הרשקוביץ ממהנדסי העיר הראשונים והחשובים של תל אביב.

הבניין הדו-קומתי נבנה בסגנון האקלקטי לקטני שהיה שכיח מאוד בשנות ה-20 בארץ ישראל ומשלב בתוכו מספר סגנונות אדריכליים ממזרח וממערב. חזית בית הספר מאופיינת בפתחים מלבניים עם קווי אורך ובחלונות עם קשתות.

הבנין השני שהצטרף למתחם בשנת 1934 תוכנן בידי מהנדס העיר השני של תל אביב יעקב בן-סירה בסיגנון "הבינלאומי" ( "באוהאוס"), המתאפיין בקווים נקיים פונקציונליים וללא קישוטים. כאן פעל לזמן מה בית ספר אנקורי בתחילתו ובית הספר הגבוה למשפט.

בשטח בית הספר התאמנו נשות ההגנה באימונים נשק ומקצועות צבאיים ועם הקמת המדינה הפך לבסיס ח"ן חיל נשים.

בין בוגרי בית הספר: יגאל מוסינזון, עורך דין שפטל, משה שמיר, תרצה אתר, אורי זוהר ועוד

בית הספר הראשון של תל הוא "גימנסיה הרצליה" שנהרס בשנת 1959 וכיום "בית ספר תל נורדאו" הוא הוותיק ביותר הקיים כיום.

"פרוייקט מולטילנד ברחוב הירקון 102 תל אביב".

ממש מול מלון דן תל אביב ניצב לו בנין דו קומתי המראה את תפארתו בעבר ומצפה לליטוש ושימורו למען עתידו.יש הטוענים שלא כדאי לשמר מבנים בני מאה שנים והעולם העסקי מבטל זאת וגם גורמים אסתטיים משום שהעיר יכולה להתפורר אט אט ותהיה "עיר אפורה".בדרך כלל אני כותב לאחר השימור והשיפוץ וכאן ניתן לראות את הבית כפי שתוכנן…

27 דירות מפוארות ייבנו כאן ומתוכם 10 יהיו במבנה הישן לשימור והשאר בסיגנון החדש מאחורי הירקון 102 אך יהיה מבנה אחד ויחידה אחת.

הבית הישן נמכר ב-21 מליון שח(בלבד) הוצאות רבות לשימור והבנייה ומן הסתם גם שכר נאה בצידו.לדעתי, עבודת השימור משמרת ומעצבת את תל אביב מחדש, גורמת להפרות כל הסביבה ומחדשת את תל אביב

יניב פרדו מבכירי האדריכלים בארץ אמון על שימור הבית.כנהוג, שתי הקומות ישומרו וישופצו ויבנה בגבו בנין חדש בסיגנון הבית הישן אך בסיגנון עכשווי. האלמנטים יהיו ים ומה שיש בתוככי הים, אלמוגים, גלים ורכות הים על ידי מפתנים מעוגלים ורכים ובמילים אחרות אדריכלות עכשווית, אותנטית ומתוחכמת…

"בית רודי" ברחוב לילנבלום 14 בתל אביב..

יוסף רודי היה מראשוני אחוזת בית, עולה לארץ ובדרך "קונה" תוכנית מיוחדת מאדריכל לא ידוע, יוסף רודי טען שעיר יהודית חדשה, צריכה בתים מיוחדים…הסיגנון אקלקטי- עמודים יווניים בעלי כותרת יוונית, במרכז הבית ממוקם חלון יפואי מעוגל, בחלק העליון של בית רודי ישנו ויטראז' גדול המאיר בצבעוניות את חדר המדרגות. יוסף רודי היה צלם ובקומת הבסיס הייתה "הצלמניה" שלו.יש עוד צלמניה היסטורית של וייסנשטיין שהייתה באלנבי פינת בן יהודה ושלא נתבלבל.השימור מהמם של יניב פרדו וזה אחד המבנים היחידים בסביבתו שעדיין שייך למשפחת המייסדים..