"סיורים מודרכים בנווה צדק ממתחם התחנה ועד לרחוב שלוש".

"מדריך סיורים טיולים ומורה דרך בנווה צדק ונווה שלום בין רחוב זרח ברנט לרחוב פינס ועד לפארק המסילה בפלורנטין".

מהיכן הגיע השם "אחוזות חוף"? איך קשור מבצע אטלס להוגו וילאנד? איך ניתן לבלות במתחם התחנה? למה רחוב זרח ברנט פוגש אותנו מייד בתחילתה של נווה צדק? מהי שכונת חצר והיכן יש בנווה צדק?, שם של רחוב בנווה צדק המסמל סולידריות יהודית בינלאומית? מיהי סוזן דלאל? מה שמו השני של בית הספר לבנות? היכן הייתה האוטונומיה הרוסית? מי הייתה המייסדת של בית הספר לבנות? מי החליפה בבית הספר לבנות את שפת הלימוד מצרפתית לעברית? מי הקים את בית הספר למורים לוינסקי בנווה צדק? למי היו שייכות אדמות נווה צדק? מי יזם את הקמת נווה צדק? היכן הוקם בית ספר תחכמוני בתחילתו? מהיכן עלה הרב שלוש לארץ הקודש? איזה מפעל היה לשלושים? מי היה האיש שבזכותו קנו את אדמות נווה צדק?

טיולים מודרכים בדרום תל אביב ויפו בעקבות היציאה מהחומות של יפו והקמת שכונות חדשות אסתטיות והתפתחות המרחב הצפוני של יפו ועד הקמת אחוזת בית ותל אביב.

"נספר את סיפורה של הרכבת" שהחלה בהסעת נוסעים משנת 1892 לירושלים ממתחם וילאנד ועד לעמק רפאים בירושלים דרך בית צפאפא. הניסיונות והכשלונות עד הקמת פסי הרכבת, סיפורו של האיש שדחף את הפרוייקט יוסף נבון, שיתוף הפעולה עם המהנדס ג'ורג' פרנג'יה, 4.5 שעות של נסיעה ברכבת ועדיפה על גמל או סוס(ושודדים בדרך), הרכבת עד 1948 ואחרי, הרכבת של ימינו ועד הרכבת הקלה שעוצרת בתחנת אליפלט.

ממש מעבר לבית גרה "משפחת וילאנד הטמפלרית" שהקים ממש פה מפעל לאריחים, רעפים ומוצרי בטון, במתחם וילאנד יש מחסנים, "בית חרושת וילאנד למלט", בית וילאנד הפרטי הגדול והמפואר, חנויות ועוד- לקתרין והוגו וילאנד היו תשעה ילדים.

"סיור עומק במרכז סוזן דלאל בין בית הספר לבנים ובית הספר לבנות(אליאנס לשעבר)", הדרכה מול אריחי הקיר של דוד טרטקובר, נכיר את באר המים של נווה צדק ואת הפרדס(הביארה), סיור לאורך רחוב שלוש מסמטת שלוש, גשר שלוש, בית הכנסת שלוש, בית שלוש, מפעל האריחים של שלוש, חורשת שלוש, חנות שלוש שלושים ועוד.

"סיור לאורך רחוב רוקח" – נכיר סגנונות שונים של בניה מקומית של פעם ושל היום, "בית שמעון רוקח" אודות האיש והאגדה וסיפורי אהבה במשפחת רוקח, "בית אבולעפיה" של רבקה ושלמה אבולעפיה המוכתאר של נווה צדק שכונה "המוכתר סלים" שהיה גם מורה לערבית וצרפתית ודמות מרתקת בפני עצמו, "בית הסופרים" של נווה צדק בעקבות דבורה בארון ובעלה יוסף אהרונוביץ' יושב ראש הפועל הצעיר וסיפורו של יוסף חיים ברנר.

"סיור ברחוב אמזלג ובתיו היפים וסיפורו של סגן הקונסול הבריטי חיים אמזלג".

"תאומי שלוש ברחוב פינס מול ראינוע וקולנוע עדן"- שני הבתים הוקמו עבור הנכדים של אהרון שלוש- מרקו ומשה שלוש, למשפחת שלוש יש הכל תחת קורת גג אחת אדריכלים ומתכננים, בית חרושת ליצור מוצרי בניה, חברת בניה בהגדרה(בנו את גימנסיה הרצליה וחצי מבתי אחוזת בית), הבתים תאומים עם שינויים קלים לחדי עין ברחוב פינס פינת לילנבלום 1 יפו תל אביב.משה אברבנאל ומשה ויסר ממייסדי אחוזת בית תל אביב קיבלו זיכיון להקמת הראינוע הראשון של תל אביב בשנת 1913 בין נווה צדק לאחוזת בית, עקיבא אריה וייס בונה את ראינוע עדן, שמחה בן ציון מנהל בית ספר לבנות היום בסוזן דלל נותן את השם ראינוע עדן שהופך לקולנוע עדן, הקולנוע הראשון של תל אביב

"אתרי רחוב שבזי בנווה צדק עד מחנה יוסף" – בין כרם התימנים למרכז סוזן דלל על בסיס שכונות מחנה יהודה ומחנה יוסף הקיו את שכונת שבזי התימנית ומה שנותר היום יותר רחוב שבזי החוצה את נווה צדק מרחוב אחד העם ואחוזת בית בזמנו למתחם התחנה בחלק הדרומי וברחוב שבזי חנויות איכות, בוטיקי מעצבים, בתי קפה, חנויות וגלריות מקסימות ואף "גלידה אניטה"(מה הקשר בין גלידה גולדה לאניטה?) בקרבת מקום.

בתי התאומים בנווה צדק הם שני בתים צמודים ומרשימים מבחינה אדריכלית, שנבנו בסוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20. הם ממוקמים בלב שכונת נווה צדק בתל אביב, אחת השכונות הראשונות מחוץ לחומות יפו, שהתפתחה כמרכז תרבותי ואמנותי.

מאפיינים אדריכליים:
בתי התאומים נבנו בסגנון אקלקטי, המשלב אלמנטים מזרחיים ומערביים, כפי שהיה נפוץ בתקופת היישוב היהודי המתחדש. המבנים מתאפיינים בסימטריה ברורה, עם חזיתות כמעט זהות, קשתות מעוגלות, מרפסות מסוגננות וחלונות גדולים שמכניסים הרבה אור טבעי.

היסטוריה ותרבות בנווה צדק:
במהלך השנים, כמו מבנים היסטוריים רבים בנווה צדק, בתי התאומים עברו גלגולים שונים – מהיותם בתי מגורים של משפחות יהודיות, דרך הזנחה מסוימת, ועד שחזור ושימור כחלק מתהליך ההתחדשות של השכונה. כיום, סביר להניח שהמבנים מאכלסים דיירים פרטיים או משמשים כחללים מסחריים ואמנותיים, בהתאם לאופייה הייחודי של נווה צדק.

קולנוע עדן היה אחד מבתי הקולנוע הראשונים בתל אביב והראשון שהוקם בעיר באופן רשמי. הוא נבנה בשנת 1914, על הגבול שבין שכונת נווה צדק לאחוזת בית (לימים תל אביב). הקולנוע שכן ברחוב לילינבלום 2, סמוך לרחוב הרצל, והפך למרכז תרבותי חשוב עבור תושבי העיר הצעירה.

היסטוריה והתפתחות

• קולנוע עדן הוקם על ידי היזמים שלמה פרידמן ומאיר דיזנגוף, מתוך רצון להביא את אמנות הקולנוע לתושבי תל אביב הקטנההמבנה תוכנן בסגנון אקלקטי, עם אולם פתוח תחת כיפת השמיים, כפי שהיה נהוג אז.

• בתחילה הוקרנו בו סרטים אילמים, מלווים בנגינת פסנתר או תזמורת קטנה. עם הזמן, כשהקולנוע המדבר הפך לפופולרי, שודרג גם ציוד ההקרנה.

• במהלך השנים, קולנוע עדן שימש לא רק להקרנות סרטים, אלא גם כאולם לאירועים ציבוריים, עצרות תרבות, הופעות והרצאות.

שקיעה וסגירה

בשנות ה-50 וה-60, עם עלייתם של בתי קולנוע מודרניים יותר ברחבי תל אביב, ירדה קרנו של קולנוע עדן. לבסוף, הוא נסגר בשנות ה-70, לאחר עשרות שנים של פעילות.

שימור ושימוש מחודש בנווה צדק:

לאחר שנים של הזנחה, המבנה עבר שימור ושיפוץ במסגרת מאמצי שיקום אתרים היסטוריים בתל אביב. כיום, הוא משמש לחללים מסחריים, תרבותיים ואמנותיים, תוך שמירה על חלק מהמאפיינים האדריכליים המקוריים שלו.

בתי הספר העבריים של נווה צדק היו מהחלוצים של החינוך העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הם שיחקו תפקיד מרכזי בתחייה הלאומית והתרבותית של היישוב היהודי בארץ.

בתי הספר העבריים בנווה צדק:

1. בית הספר לבנים של חברת "עזרא" (1892)

   • אחד מבתי הספר הראשונים בארץ ישראל שלימדו בעברית כשפת הוראה מרכזית.

   • הוקם על ידי חברת "עזרא" הגרמנית, אך שימש בעיקר את ילדי הקהילה הספרדית והאשכנזית המקומית.

   • נלמדו בו מקצועות חול ותורה בשיטה מודרנית יחסית לאותה תקופה.

2. בית הספר לבנות של חברת "למל" פעל בסגנון דומה לבית הספר לבנים, אך יועד לבנות הקהילה.

   • קידם חינוך מודרני לבנות בתקופה שבה זה עדיין לא היה מובן מאליו.

3. בית הספר "תחכמוני" (1905)

   • נוסד ע"י תנועת "המזרחי" כדי לשלב בין לימודי קודש ללימודי חול.

   • הוקם מתוך צורך לשמור על חינוך דתי מודרני לילדי נווה צדק ויפו.

   • בין תלמידיו היו דמויות משפיעות בעתיד ביישוב היהודי.

4. גימנסיה "הרצליה" (1905, תחילה ביפו, ואחר כך בתל אביב)

   • אף שלא היה ממוקם ישירות בנווה צדק, רבים מילדי השכונה למדו בו.

   • היה בית הספר התיכון העברי הראשון בארץ ישראל.

• בתי הספר הללו היוו את הבסיס למערכת החינוך העברית בארץ ישראל.

• הם תרמו לעיצוב דמותו של "היהודי החדש" – מודרני, משכיל, ודובר עברית.

• לימוד השפה העברית כשפת אם היה מהפכני באותה תקופה וסייע בתחיית התרבות העברית.

בתי הספר של נווה צדק היו נדבך חשוב בהתפתחות החינוך העברי, והניחו יסודות למה שלימים הפך למערכת החינוך הישראלית.

חיים אמזלג (1828–1916) היה דמות מרכזית בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. הוא כיהן כסגן הקונסול הבריטי ביפו והיה בעל השפעה רבה על ההתיישבות היהודית באזור.

תרומתו לנוה צדק

אמזלג היה מעורב באופן משמעותי בהקמת שכונת נוה צדק בשנת 1887, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות יפו. הוא עודד את הקמתה בכך שסייע למייסדים, ביניהם שמעון רוקח, לרכוש קרקעות ולבסס את השכונה. אמזלג עצמו היה בעל קרקעות באזור ואף התגורר בנוה צדק.

תפקידו והתערבותו למען היישוב היהודי

• בתפקידו הדיפלומטי, ניצל אמזלג את קשריו כדי להגן על האינטרסים של היהודים מול השלטון העות'מאני.

• היה פעיל בעידוד עלייה יהודית והתיישבות חקלאית.

• תרם לקשרים הכלכליים בין היישוב היהודי לגורמים אירופאים, כולל סיוע למושבות הברון רוטשילד.

מורשתו

חיים אמזלג הותיר חותם על ההתפתחות העירונית של תל אביב-יפו, והרחוב הקרוי על שמו בנוה צדק מהווה עדות למורשתו. ביתו, שנבנה בסגנון ייחודי, עדיין עומד ומהווה חלק מהנוף ההיסטורי של השכונה.

יוסף חיים ברנר (1881–1921) היה סופר, עיתונאי והוגה דעות מהחשובים בתולדות הספרות העברית. הוא נחשב לדמות מפתח בתחייה התרבותית והספרותית של היישוב העברי בארץ ישראל.

ברנר ותרומתו לנווה צדק, יפו ותל אביב

1. מגוריו ופעילותו בנווה צדק

ברנר הגיע לארץ ישראל בשנת 1909 והתיישב תחילה ביפו ולאחר מכן בנווה צדק, שהייתה אז מוקד אינטלקטואלי וספרותי חשוב.

• הוא התגורר בבית שמעון רוקח בנווה צדק, שבו גרו גם אנשי רוח נוספים.

• כתב וערך עיתונים וספרים תוך שהוא מקדם את הרעיון הציוני והעבריות המתחדשת.

2. תרומתו לספרות ולתרבות ביפו ובתל אביב

• היה עורך בעיתון "הפועל הצעיר", שבו פרסם מאמרים חריפים על הציונות, החברה היישובית והעבריות החדשה.

• ייסד יחד עם רבניצקי את הוצאת הספרים "האחים שוקן", שהייתה גורם משמעותי בהפצת ספרות עברית חדשה.

• קידם יצירה עברית מקורית וניסה להנחיל לצעירי היישוב תרבות עברית עצמאית.

3. חייו ומותו בתל אביב

• במאורעות 1921 נרצח יוסף חיים ברנר בתל אביב (אבו כביר של ימינו) יחד עם חבריו על ידי פורעים ערבים.

• בית ברנר הוקם בתל אביב להנצחתו, והוא ממשיך להיות סמל לחשיבותו בתרבות העברית.

מורשתו

• רחובות רבים בישראל נקראים על שמו, כולל רחוב ברנר בתל אביב.

• יצירתו נלמדת עד היום בבתי הספר ובאוניברסיטאות כחלק מהקלאסיקה של הספרות העברית.

• היה ממניחי היסודות לתרבות הלאומית המתחדשת בארץ ישראל.

שמעון רוקח (ש"ר) (1863–1922) היה מראשי הקהילה היהודית ביפו, נדבן, יזם ואחד ממייסדי שכונת נווה צדק.

תרומתו ליישוב היהודי ביפו ובנווה צדק

1. ייסוד נווה צדק (1887)

• רוקח היה בין המייסדים המרכזיים של נווה צדק, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות יפו, מתוך רצון להעניק ליהודים תנאי מחיה טובים יותר מאשר בצפיפות של יפו.

• הוא רכש אדמות יחד עם קבוצת יהודים כדי להקים את השכונה, דאג לתכנון הרחובות ולבניית בתים מרווחים.

• בית רוקח, ביתו הפרטי, נבנה בסגנון אירופי והוא אחד המבנים הראשונים בשכונה (כיום משמש כמוזיאון).

2. פעילות ציבורית ופיתוח העיר יפו

• שימש כחבר ועד הקהילה היהודית ביפו ופעל לשיפור תנאי החיים של היהודים.

• הקים בתי ספר, בתי כנסת ומוסדות צדקה, כולל תמיכה בבית הספר של "אליאנס".

• עסק בפיתוח תשתיות כמו מים, ניקיון ורחובות סלולים, שנחשבו לחידוש באותה תקופה.

3. סיוע לעלייה והתיישבות

• פעל מול השלטון העות'מאני כדי להקל על קליטת עולים יהודים ולהגן על זכויותיהם.

• תרם להקמת שכונות נוספות מחוץ ליפו, כולל נוה שלום ופלורנטין.

מורשתו

• נחשב לדמות מפתח בהקמת תל אביב, שכן נווה צדק הייתה היסוד להתרחבות היישוב העברי העירוני בארץ.

• ביתו הפך למוזיאון קטן שמציג את חייו ופועלו.רחוב מרכזי בתל אביב נקרא על שמו, כהוקרה על תרומתו.