טיולים מודרכים וסיורים מודרכים ביפו העתיקה והחדשה.

סיורים טיולים וימי גיבוש צוותיים ביפו.

דוד ושלמה המלך שלטו ביפו וארזי הלבנון הגיעו  לבית המקדש דרך נמל יפו ההיסטורי, יונה הנביא יורד לנמל יפו ובורח אל נינווה העיר הגדולה כנראה בתקופת ירובעם השני- עיר מצרית יפואית מימי רעמסס  השני ותקופת החיקסוס עם חלקלקה, שערים ואמנות, סנחריב מלך אשור כובש את רוב ארץ יהודה וגם את יפו בשנת 701 לפני הספירה.

פטרוס הקדוש מתארח אצל שמעון הבורסקאי  ביפו וגורם להחייאת טביתא-ביפו לפי הנוצרים חולם פטרוס ובחלום המלאך אומר לו לאכול מכל רמש הארץ, חלב ובשר יחד למרות שהיה קשה לפטרוס כי לא אכל פיגולים ואלוהים עונה לו-  "כל אשר טיהר אלוקים אתה לא תטמאנו" וכך נעשית יפו חשובה וקדושה מהתקופה הביזנטית בהנהגת בישוף. עוד אתרים מספרים סיפורים : אל ג’מאע יאפא אל כאביר-המסגד הגדול והמרכזי של יפו, סביל אבו נבוט,שער העיר ליפו, בית אבוטבול ברחוב יפת פינת החלפנים שבנה את ביתו מאבנים מחומת יפו, רחוב הצורפים, המתחם האירופאיי ברחוב יפת-בית החולים ע"ש לואי הקדוש, הכנסיה האורתודוכסית סנט ג’ורג’, בתי הספר טביתא, סנט ג’וזף, וקולג’ האחים.

"יום כייף גיבוש סיורים וטיולים ביפו": יפו היפה כל ימות השנה,ביום ובליל, בסתיו ובאביב,פעמים כחלחלה ופעמים ירקרקה – יפו,מהערים הוותיקות בעולם, ונמלי הים החשובים של העולם הקדום מהתקופה הפניקית ואילך-יום גיבוש וטיול ביפו העתיקה. יפו מקוסמטת להפליא לאחרונה ובכל מספר ימים ניתן לראות שיפור בפניה העתיקות אך היפות, יפו בפיקנטריות, סיפורים, חידודי וחידושי לשון,יפו בסימטאות ובגבעות ועד נמל הים המתחדש.-טיול אתני ביפו העתיקה .

השעון של יפו- מגדל השעון של יפו.(סיורים ביפו)

אחד משישה שעונים שהוקמו בתקופה התורכית עותומאנית  תורכית ואולי היפה שבהם פה ביפו היפה. חלק נכבד מהשעון ביפו תוכנן ונבנה על ידי מוריס שיינברג,שען וצורף מיהודי יפו הנכבדים,התרומות באו מיהודים וערבים ובראש התורמים ומובילי הפרוייקט, יוסף בק מויאל-תחילת העבודה ב 1/91900 וסיומו במהלך 1903,בקומה השניה חקקו את ה-"טורה" חותמו של הסולטאן, בכתביו של שייננברג יש רישום קצת שונה ומופיע פה ביפו אך היצירה המופלאה של יפו עומדת וניצבת בכל טיול יפואי.

"בשנת 1902 חל איזה חג יובל בחצר השולטן עבדול חמיד. פקידי הממשלה הטורקית יחד עם נכבדי יפו הערבים והנוצרים הוזמנו לאספה בבית הממשלה בכדי לדון איך לחוג את יובלו של השולטן  עבד אל חמיד ובאיזה אופן להנציח ביפו את זכר המאורע הזה על ידי איזה מפעל ציבורי חשוב. גם אני הייתי בין הקרואים. היו שהציעו לחפור ולבנות באר ציבורית ועוד הצעות ממין זה. הבנתי מיד שמכל ההצעות הללו לא יצא דבר, יען כי את הכסף שיאספו למטרות אלו ישלשלו המאספים לתוך כיסיהם. על כן הצעתי דבר שנראה לי ליותר ממשי וניתן להגשימו בנקל: הצעתי היתה לבנות מגדל יפה באמצע העיר, ובמגדל זה לשים שעון גדול שיראה את הזמן מארבעה צדדים – בשני כיוונים את השעה האירופית, ובשניים [האחרים] את השעה הערבית. דעתי נתקבלה. את סידור השעון כמובן שמסרו לי ואני התמסרתי לדבר הזה במרץ רב, ואמנם התקנתי את השעון העירוני הגדול הנראה עד היום בכיכר שלפני בית הממשלה ביפו." יפו בנווה צדק-בית הספר לבנותהרהט של המחמודייה ביפו העתיקה.

"בית הסראיה החדש של יפו-בית המושל המקומי".

בית ראוי למושל התורכי שהוקם ב 1897 לאחר תרומות והתרמות של תושבי יפו וסביבתה, לאחר שעבר ממשכנו הישן(מוזיאון יפו של היום), בית הסראיה תוכננה ונבנתה על ידי המהנדס היהודי ברוך פפירמייסטר. בית המושל פוצץ ב 19/11947 על ידי הלח"י ובראשם רחמים חכמוב,דובר עברית רהוטה והכיר רבים מנכבדי יפו, לאחר שניסיון קודם לא צלח, בפיצוץ נהרגו עשרה ויותר ממאה נפצעו בדרגות שונות.

וזו לשון ההודעה של מטה הלח"י לאחר הפיצוץ ביפו-

ביום א’, כ"ב בטבת תש"ח בשעה 12.40 התקיפו לוחמי חרות ישראל את משרדי "הוועדה הלאומית" של החוסיינים ביפו. לפי ההוכחות אשר בידינו נערכו כל ההתקפות על תל אביב ושכנותיה לפי ההוראות שנתנו על ידי ה"וועדה הלאומית" הנ"ל, תשמש התקפה זו הוכחה ואזהרה כי הלוחם העברי יידע לא רק להגן ולהדוף התקפות של פורעים. ידו תשיג גם את האחראים למעשי הזוועה ולשפך דם עבר המחמודייה של יפו וסיורים ביפו – המסגד המרכזי של יפו הוקם ב 1730 ויותר מאוחר 1812 שיפץ והרחיב את המסגד-מוחמד אגא א שאמי, וחומות המסגד שמשו גם כחומות יפו העתיקה. בשנים האחרונות ניתן יותר להיכנס, אולי אפילו לקבל חיוך ולראות את חלקיו השונים מקרוב, הקישלה(המשטרה המקומית)נבנתה בחלקו הצפוני מזרחי של המסגד-מסגד המחמודיה.

"השטח הגדול" ביפו וסיפורי קזבלן-השטח הגדול הוא כינוי לחלק המרכזי של יפו הגבוהה שהיה בשנות ה50-60 למקור פשע וזנות – לאחר הקמת המדינה עזבו 80000 ויותר מתושבי יפו את העיר ונותרו בסביבות ה 3000,"בשטח הגדול" הבתים היו מטים ליפול, כוכים ובתי חורבה, ולכאן הגיעו עולים חדשים מצפון אפריקה והבלקן וההתפתחות בימינו. כנסיות ומנזרים ביפו וסיורים ביפו – ההוספיס הלטיני שהיה צעד ראשון וחשוב בשיקומה ופיתוחה של יפו העתיקה. חצר הארמנים ביפו וסיורים ביפו – נבנה על ידי הפטריאך היווני של ירושלים כדי שישמש משכנם של עולי רגל ארמנים, ולפי המסורת כאן עמד ביתו של שמעון הבורסקאי, במנזר הארמני שיכן נפוליאון חייליו חולי הדבר. המחזה "קזבלן" מתאר בחור צפון אפריקאי שלא מסתדר לו במערכות המסודרות ויוצר לעצמו הילה של מאפיונר,המחזה הוסרט ב 1973 בבימוי של מנחם גולן ז"ל וסיורים ביפו העתיקה. החמאם התורכי של יפו–חיים חפר ודן בן אמוץ פתחו את המועדון ב 1961 והיה למוסד תרבות,המקום היה עזוב ושומם,שיפצו והיה למשכנם של אמנים רבים כמו:נעמי שמר,דן אלמגור, עמוס קינן,דובי זלצר ועוד. אברהם דשא היה לאיש המנהל והמוביל,חיים חפר ודן בן אמוץ כתבו את רוב החומר, כאן צמחו שלישית גשר הירקון ותוכניות רבות,כיום משמש כמתחם אירועים איכותי-תותחי יפו-תותחים שהושארו על ידי נפוליאון כשעזבו את יפו צפונה.

"סיור בנמל יפו וסיורים ביפו".-

וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה’ וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ…יפו הוא אחד מנמלי הים הוותיקים, ורוב אנשי העליות שעלו ארצה מאירופה,עלו ישר לנמל יפו. שש חברות עגנו בצורה סדירה ביפו,בתקופה הבריטית המזח שופץ וחוזק,הנמל לא עמוק והיה קשר בין ספינות לונץ קטנות לבין האוניות הגדולות בלב ים, "תפוזי יפו" יצאו מפה לרוב ארצות הכולם עם המותג של jaffa, בשבת 1933 נחנך נמל חיפה והיה למוקד הרציני והחשוב בתחום הסחר וההובלה.

וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה’ וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ…יונה- פרק א’, ג

סימטאות יפו-סימטאות המזלות וכיכר קדומים.

"סוק א דיר"-שוק המנזר ושוק הפשפשים-שוק המנזר,היה עסק לכל דבר של הכנסיה היוונית אורתודוקסית,נכסים אלו הושכרו לכל דורש ורוב המשכירים היו יהודים במגוון עיסוקים ומקצועות יפואיים. בכל מקום ניתן לראות בין כותלי המבנים את "הטאפוס" ,הלוגו של הכנסיה היוונית, ויש מספר סוגי טאפוס. מועדוני יפו והשתלבותם בהיסטוריה של יפו-מועדון "הסבלים" שהפך להיות אריאנה, "החמאם" הישן,מועדון כליף הישן,אלהמברה ועוד, בכל מקום ניתן לראות בין כותלי המבנה את "הטאפוס" ,הלוגו של הכנסיה היוונית.

סיפורו של אריס סאן מהגעתו לישראל מיוון ונסיקתו מעלה,השפעתו על השירה הישראלית,החדרה ומיתוג המוזיקה היוונית ועד לשקיעתו.-שדרות ירושלים ביפו-שלוש שמות לשדרה אחת ואותה אחת,חסן בק מפעיל כוח יתר על המידה בכדי לזכות בכבוד ואף לוחץ עד מכה את נג’יב בוסטרוס שיוותר על ביתו למען הרחבה שדרות ג’מאל פאשה שיהפכו לקינג ג’ורג’ וכיום שדרות ירושלים- אתרים ומקומות חשובים בהיסטוריה של יפו ברחוב בוסטרוס-הווארד בוסטרוס-ראשית המוסדות של המדינה שבדרך כמו: המשרד הארץ ישראלי והוועד הפועל של חובבי ציון,בית משפט השלום העברי ושי עגנון ומבנים כמו בית בית אלכסנדר האוורד-מכאן יצאו הדליז’אנסים -עגלות מסע ,לירושלים, מלון קמיניץ והמסעדות הראשונות,חנות למוצרי תפירה "זינגר",ביתו המפואר של סורסוק . "היציאה מן החומות" של יפו ,בנווה צדק ונווה שלום,שכונת שבזי מחנה יהודה ומחנה יוסף. לגלות את אמריקה,במושבה האמריקאית -טמפלרית(שכונה קטנה ומדהימה עם סיפור ענק), "נשים יפואיות שהעיזו",ויש הרבה וטובות, ימי האישה ביפו, ימי גיבוש וכיף ביפו העתיקה והיפה.
תל אביב,"אחוזת בית","נחלת בנימין",לב ת"א(נחמני)לאורך רחוב רוטשילד,פנתיאון בית העלמין בטרומפלדור(ותיקי יפו ובוני תל אביב),לאורך הירקון ושפך הירקון ונמל תל אביב ההיסטורי והחדש סיפורי המכביות וראשית התערוכות והירידים בי"יריד המזרח".

"גרפיטי ביפו – הרהט של יפו-"הסביל"רציף העליה השניה".

"יהודים ביפו העתיקה וסיורים ביפו".

עד שנת 1814 סניור עזריאל היה היהודי היחידי ביפו,ובשנה זו הגיע מבבל משפחת רבי אהרון מטלון, יפו השתקמה אט אט מהריסותיה והחלה שוב לפרוח, הרסו ובנו, וכיום יותר קוסמטיקה, שימור ושחזור ביפו היפה.

משפחת מטלון  ביפו היתה עשירה ובעלת נכסים רבים, עלתה ארצה והתיישבה ביפו,ואף שכמע יהודים רבים להגיע אליה ובשנת 1825 הגיע רבי יהודה הלוי מראגוזה ושימש כפקיד, מורה צדק ונציג ועד העדה הירושלמית,רבי יהודה הלוי עזר רבות לחסידי הרב ביברס להתאקלם ביפו ובירושלים, רבי יהושע אג’ימן, יהודי יוצא תורכיה ועתיר ממון תרם רבות לביסוסה של יפו היהודית. אהרון מויאל ראש קהילת יפו,ציוני רב ואיש עסקים, סוחר יהודי מרבאט שעלה עם הונו לארץ ישראל והתיישב ביפו.

אהרון מויאל הצטיין בהקנית שפות שונות ומסחר ולאחר ימים עוזב את מרוקו עם מיטב בני קהילתו ומשפחתו ועולה ליפו היפה, וייסד בה תלמוד תורה,ישיבה ובית כנסת, הרב מויאל תרם ועזר רבות למיעוטי היכולת של יהודי יפו. ארבעה בנים היו לו: אברהם מויאל שהיה ממונה מטעם הברון רוטשילד,חברת כי"ח ואגודת "חובבי ציון",יוסף ביי מויאל-שירש את אביו והיה לסוחר יפואי גדול בתחום השמן והתבואות,ניצל את קשריו למען העלות יהודים לארץ,הקים בית כנסת כמו אביו ובעיקר ידוע לנו השתתפות בבנית השעון של יפו, עוד שני אחים במשפחת מויאל, שלום ואליהו מויאל, אימפרייה שנספר עליה ועל קהילת יהודי מרוקו שעלו ארצה רבנים ותלמידהם בין 1840-1860 חיים שמרלינג איש חברון שירד חזרה ליפו, ממייסדי הקהילה האשכנזית ביפו(ראשיתה ורובה היתה ספרדית). המשפחה חברונית עתירת ממון, חסיד חברון שידע לדבר ערבית טובה וסחר עם אנשי חברון  ביפו.

חיים שמרלינג הקים ביפו מוסד חדש שלא היה-עמילות מכס שמרלינג ותוך שיתוף פעולה עם השלטון התורכי,ערביי יפו ניהל מסחר בינלאומי למען טובת תושבי יפו ויחד עם אנשי יפו. שמרלינג הקים את חברה קדישא יפו ותרם להקמת "עזרת ישראל" ,אגודה שהקימה את בית חולים "שער ציון" ובכלל הקימה בתי תמחוי ועזרה לזולת ביפו וצפונה לה לתחילתה של תל אביב. הרב חיים שמרלינג היה מן הראשונים שיצא מחוץ לחומות וביתו הוקם לא רחוק ממסגד חסן בק וחוף מנשייה ושכונת מנשיה, ממש קרוב לשכונת נווה צדק ונווה שלום. רבי יהודה הלוי מרגוזה-מראשוני יפו,חכם גדול בתורה,מראשוני ומומחה הפרדסנים,הרב של יפו משנת 1840 והאבא ואמא של יפו בכל מובן- רבי יהודה הלוי התנגד לכספי החלוקה כמו תלמידי הרב אלקלעי והרב ביבאס.

הרב יהודה  הלוי מראגוזה קיבל את קרל נטר וכך הקימו את "מקווה ישראל" ,פעל רבות מול מונטיפיורי ואף מכר לו את שטחיו ומונטיפיורי קרא לפרדס-פרדס יהודית על שם אישתו-הרב יהודה הלוי  מראגוזה נפטר ב 1879 ונקבר ביפו,בחייו נלחם על כך שיהודי יפו יקברו ביפו ולא בירושלים.

על מצבתו של הרב לוי כתוב:

יְהוּדָה עָלָה הַשָּׁמַיִם
הַלילוּ וסִפְדוּ בְּכִפְלַיִם
וַיִפָּנֶה זִיו פָּנָה הוֹד
דָוֶה לִבֵּנוּ כִּי נוּטַל כָּבוֹד
הוּרַם הַעֲטָרָה מוֹרֵה צֶדֶק וּמֵאִיר עֵינַיִם
הוּסַר הַנֵזֶר שַׂר וְיוֹעֵץ זָקֵן וַחֲכַם חֲרָשִׁים
לִוְיַת חֵן נְשׂוּא פָּנִים וּנְבוֹן לְחָשִׁים
וַתֵּרֶב בְּבֵית יודה תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה
יִתְלוֹנֵן בְּצֵל שַׁדַּי עֲדֵי יָקוּם לִתְחִיָּה

רבי יהודה בן רבי שמואל ביבאס-ראשון מבשרי הציונות-רופא ורב גדול, נחשב כאחד מאבותיו הקדומים של הרעיון הציוני,חזה את שיבת ציון והשפיע על הרב יהודה אלקלעי ועל שאר מבשרי הציונות המודרנית, השפעתו הייתה על מבשרי הציונות קלישר ואלקלאעי והיה כראש גשר והשפעתו רבה על העליה היהודית ליפו .

הרב יהודה ביבאס למד בישיבת "לב החיים" בג’יברלטר ובהמשך היה לראש הישיבה. תלמידים עשירים הגיעו ללמוד מכל המדינות השכנות מאחר וג’יברלטר הייתה בחסות ובשילטו בריטניה, לכן הורים רבים שידם משגת הייתה לשלוח אותם לרב ביבאס ובהמשך הם היו בסיס איתן לתרומות ליהודי יפו וחלק אף עלו ליפו – הרב אלקלעי עלה ארצה ב 1874 וכתב מכתב הערצה לרבו, הרב יהודה ביבאס "אין אני יכול להתאמץ להסתיר דברי מוסר השכל אשר שמעתי מפי איש אלהים קדוש, הרב המופלא וכבוד ה’ מלא. המקובל הר"ר יהודא ביבאס הי"ל (=השם ישמרהו לנצח) יש"ל (=ישתבח שמו לעד) אשר אמר שחס ושלום ישראל פשענו ביוצרנו, פנינו לו עורף ולא פנים. וכבר אמרו רז"ל (=אמרו רבותינו זכרונם לברכה): הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה,‏ חס ושלום, ומה אנו עושים? נדים אנו מעיר לעיר לבקש מחיתנו, ואין אנו הולכים לארץ ישראל, ארץ אשר ה’ אלוהיך דורש אותה תמיד,‏ ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם,‏ ואכלת ושבעת וברכת את ה’ אלוהיך על הארץ הטובה‏ כתוב". מ-כתבי יהודית.

סר מונטיפיורי ואשתו יהודית יש זכויות רבות בעזרה והקמת מוסדות ביפו ופעילות בכלל, עליית רבי משה אלקיים עם תלמידיו ליפו- רבי דוד בן שמעון-בין יפו לירושלים, הגביר רבי יצחק אלבז מגיע ליפו בראשות סוחרים צעירים ותלמידי חכמים-יעקב בן מימון זרמתי גאוותם של יהודי יפו-שומר בחסד עליון יוצא פתח תקווה ומפעלות השמירה שלו על יהודי יפו, הרב יצחק הכהן קוק ביפו- הרב בן ציון חי עוזיאל ביפו וחכם סעיד לוי המורה התימני.

שלמה בן שימול יורד הים היהודי הראשון של יפו.(הספן היהודי הראשון של יפו),בנו של רבי יעקב בן שימול שעסק בייצוא ירקות ופירות,ראה ברכה בעמלו ורכש סירה אחר סירה עם הצלחותיו,למרות שעבודה זו הייתה בידי משפחות שייעדו להם תפקיד זה אך משפחת בן שימול לא נישלה אותם מעבודה ואף דאגה לשיתוף פורה. מדריך טיולים וסיורים מספר סיפורים בנמל יפו ויפו העתיקה ,טיולים וסיורים בשוק הפשפשים והשוק היווני של יפו, מדריך טילים וסיורים בנווה צדק ונווה שלום, טיולים במתחם הרכבת של יפו במנשייה, טיולים וסיורים בעג'מי ומדרון יפו, מדריך טיולים ברחוב בוסטרוס(רזיאל) על שלל החנויות החדשות של אמצע המאה ה-19, מלונות, משרדי הארגונים הציוניים, בית ספר הגמנסיה, בנקים ובית מלון קמיניץ, טיולים לאורך רחוב ירושלים ושלל אתריו והארכיטקטורה.

"סיורים ביפו- טיולים ביפו העתיקה".

"אשמח לעיונכם באתרים הנוספים של אפי נחמיאס" – התמחות בסיורים אורבניים וסיורי טבע, סיורי מורשת קרב וחיבורי מסלולים:

www.siyureboutiqe.com    www.toursguides.com