"סיורים מהמבצר ההוספיטלרי ואולמות האבירים למנהרות הטמפלרים עד המגדלור והליכה על חומות עכו העתיקה".

• סיורים פתוחים לקהל הרחב בעוטף עזה וישראל: 30 ( לדצמבר)
  8.10.11.24/1 .5 ( לינואר)

  סיורי בולענים בים המלח: .17.1.25  31.1  8.2

  אפי נחמיאס 0522686908

• סיורים מודרכים בעכו העתיקה" והחדשה וטיולים עכואיים.

  מדריך טיולים סיורים גיבושים למקומות עבודה גופים מוסדות וימי הולדת בעכו העתיקה. אולמות האבירים עכו-"חדר האוכל ההוספיטלרי"סיור מודרך בעכו העתיקה.

  "סיורים מודרכים באולמות האבירים של עכו": סיור בשמונת אולמות האבירים ששימשו כמחסנים לצלבנים , "סיפור הריסת המצודה ההוספיטלרית על ידי הממלוכים וכיסוייה בחול". סיפור וביקור "בבית החולים ההוספיטלרי" שהוקם לטפל בחולים ומחלות-במקום בעלי מלאכה שונים המכניסים אווירה תיירותית

• "סיור מודרך בבזאר התורכי של עכו":

סיור והיכרות עם הקשתות המוצלבות, החנויות שעדיין פתוחות, מסעדות שף,סוגי שווקים בעכו וקולינריה. סיורים מודרכים בחמאם התורכי של עכו:

"החמאם התורכי בתרבות התורכית", אופי החמאם העכואי, סיפור הפריצה לכלא עכו ופיצות אגף שלם של החמאם בעכו והפיכת החמאם לאתר תיירות מוביל – "חמאמים וחממות" במתחם עכו העתיקה. סיורים מודרכים וביקורים במוזיאון אסירי המחתרות במצודה העותומאנית:

סיורים מודרכים והיכרות עם החדרים של כלא עכו, החצר המרכזית של כלא עכו, מושגים וחפצי כלא חשובים. סיורים צלבניים מהמצודה ההוספיטלרית דרך הויא ריגאס ומנהרות הטמפלרית למצודה הטמפלרית: סיור עומק בעקבות העולם הצלבני על חלקיו, המסדר ההוספיטאלרי, המסדר הטמפלרי, הקומונות הפיזניות, ג'נובניות והקומונה הוונציאנית ובראשם עומד המלך-"מלך ירושלים הצלבני".

"סיור מודרך על חומות העיר עכו והנמל הפיזני":

סיור מודרך לקבוצות על חומות עכו העתיקה מהמגדלור וכנסיית סיינט ג'והן, מסעדת דונאיינא והנמל הפיזני והמשך "דרך המרינה", סיור חומות מחאן החמורים שפוצץ בתקופת נפוליאון ועליה לחומות ותצפית על עכו לעת שקיעה הוא זמן ראוי, התותחים התורכים לעומת התותחים הצרפתיים וממליץ על ביקור במוזיאון "אוצרות בחומה".

"סיור מודרך וטעימות בשוק עכו":

סיור טעימות בשוק עכו של חומוס,חמוצים, פלאפלים, כנאפה, מיצים טבעיים, טאפסים , מאפים ועוד  סיור וביקור בבית הכנסת הרמח"ל בעכו: סיפורו המרתק של רבי חיים לוצאטו, הרב הגדול שהגיע מאיטליה והולנד לטבריה ועכו. סיור ביקור וגיבוש במרינה של עכו: טיולים וסיורים להנאת המשפחה במרינה של עכו והנאה מבתי קפה, מסעדות, נסיכת עכו, שיט טורנדו, סוסי פוני ועוד. סיורי חאנים בעכו-סיור בחאן אל שוורדה וחאן אל אשונה,חאן אל פראנג' וחאן אל עומדאן: חאן אל פראנג' הוא חאן הצרפתים בעכו העתיקה והוא החאן הוותיק מבין החאנים שנותרו על רגלם ויש ויקראו לה החאן הוונציאני מאחר והיה בלב הקומונה הוונציאנית ומפה חלשו על סחר הכותנה, במאה ה- 16 הפרנציסקנים רכשו את החאן ויש פה בית ספר נוצרי.

"חאן אל עומדאן"- החאן הוקם בשנת 1784 בתקופת שלטונו של  השליט אחמד אל ג'זאר, השליט החזק שהקים בעכו  מבנים ציבוריים בתקופה העות'מאנית התורכית ופה היה בית המכס בתקופה הצלבנית שהיה שייך למלך הצלבני, כאן התאכסנו מכובדים רבים  ובשנת 1868 קיבל בהא אוללה את החאן והפכו לבית ספר בהאי, כיום סגור לצערינו. מוסלמים יהודים ונוצרים בעכו העתיקה-שלוש דתות ואלוקים אחד:עיר עתיקה ובה התנהלות של מוסלמים בעיקר בדיג, מסחר, הדת והחיים בכלל, העולם הנוצרי שחי במיעוט והיהודים שבאים לטיול. סיפור הקומונות של גנואה ונציה ופיזה בעכו: "קומונות" שכל תפקידן לנצל את נמלי הים של עכו או כל נמל בים התיכון ויצירת קשרים מסחריים וגזירת קופון ראוי, הוי אומר להרוויח כראוי-הקומונה הג'נובאנית עד הוונציאנית האיטלקיות. סיורים מודרכים  וימי הולדת בעכו העתיקה והחדשה וטיולים למקומות עבודה. מדריך טיולים סיורים גיבושים למקומות עבודה ומורה דרך בעכו לגופים מוסדות וימי הולדת בעכו העתיקה והמתחדשת.

• מסגד אלג'זאר מכונה בערבית "ג'מעא אלבאשה" (מסגד הפאשה), כונה בעבר גם "ג'מעא אלאנואר" ("מסגד האורות"). המסגד הוא הגדול, החשוב והמפואר מבין שמונת המסגדים בעכו העתיקה, והוא המסגד הראשי המשמש את הקהילה המוסלמית בעיר. עד לשנת 1967, עת נכבשה העיר העתיקה בירושלים, היה זה המסגד הגדול ביותר בישראל (כיום הוא השני בגודלו בארץ, לאחר מסגד אלאקסה). על פי הכתובת מעל פתח הכניסה, המסגד נחנך בשנת 1781, בראשית שלטונו של אחמד אלג'זאר פאשה. אחמד אלג'זאר: הפך את עכו לבירתו – בירת הגליל בנה את מסגד אלג'זאר, ולצדו את חמאם אלבאשה בנה את ח'אן אלעומדאן בנה אמות מים לעכו (שנהרסו על ידי צבאו של נפוליאון) חיזק את החומות שבנה ט'אהר אלעומר מסגד אלג'זאר שימש בתקופה העות'מאנית כבור מים, שהובאו באמות מעין כברי. כשהמים הגיעו לעיר הם פוצלו אחד דרומה ואחד למסגד אלג'זאר.

• מקורות המים לעיר עכו הן אמות מים שמגיעות מעין כברי: כבר בתקופה ההלניסטית הייתה נקבה חצובה שנמצאת תשעה מטרים מתחת לקרקע, היא אינה חשופה, ולא ידוע בדיוק איפה הייתה. בתקופה הצלבנית לא מוצאים שרידים לאמות. אפשרויות למקורות מים: מי תהום גבוהים -מי בורות לאגירת מים- אולי אמות שלא נמצאו עד היום בתקופה העות'מאנית: האמה של אלג'זאר מכברי לעכו, אמה שהיום לא ניתן לראותה, נהרסה בכיבושו של נפוליאון היא הייתה בנויה מצינורות חרס. יש עדות לפי אחת הסברות, המבנה תוכנן על ידי אלג'זאר עצמו, והוקם בסגנון האדריכלות העות'מאנית הקלאסית. פורטיקו הנושא כיפות ירוקות קטנות מוביל אל דלת הכניסה בצדו הצפוני של המבנה. לאמה במפת ז'קוטן. האמה של סולימאן פאשה, יורשו של אלג'זאר, ששרידים ממנה נראים היום בשטח, עם הקשתות האופייניות למאה ה-19 המסגד ניצב בלב חצר בצורת טרפז, המוקפת משלושת צדדיה בארקדה הנושאת תקרת קמרון חבית. מעל קשתות הארקדה הוקמו כיפות קטנות בצבע לבן. בארקדה קבועים פתחים המובילים אל שלוש שורות ובהן 45 חדרים קטנים ששימשו את עובדי המסגד, את עולי הרגל ואת תלמידי המדרסה המקומית. זו כונתה "מדרסת אלאחמדיה" על שמו של אחמד אלג'זאר. בצדה הדרומי גובלת חצר המסגד בבזאר הטורקי. בצדה הימני של הכניסה אל חצר המסגד, מחוץ לה, הוקם בשנת 1900 סביל עטור כיפה. במרכז החצר, מול הכניסה הראשית אל בית התפילה, ניצבת בריכת טהרה המשמשת לוֻדוּאְ = רחצה טקסית כהכנה לתפילה באסלאם. שעון השמש בחצר שימש בעבר לחישוב זמני התפילה. המסגד הונצח על בול בשנת 1986 קבריהם של אחמד אלג'זאר, של יורשו סולימאן פאשה, ושל בני משפחותיהם, שוכנים במבנה קטן בחצר, ממערב לבית התפילה, העטור בשתי כיפות קטנות. במתחם המסגד שכנו גם בית דין שרעי, משרדים אשר שימשו את הווקף וספרייה, אך כיום משמשים המבנים בעיקר כמחסנים. גרם מדרגות בחצר מוביל אל חלל הכנסייה הקדומה, אך זה מוצף כיום במים ומשמש כמאגר תת קרקעי. קווצת שיער המיוחסת לפי המסורת המקומית לנביא מוחמד שמורה בתיבה בתוך המסגד, והיא מוצגת בפומבי אחת לשנה, "בעיד אלפיטר". כיפת בית התפילה  חולשים על קו הרקיע של עכו – המגדל השני (B) בתצפית הבוקר מגן החפיר. הכיפה צבועה כיום בירוק, וכך גם צריח המינרט. במינרט צר הגזרה 124 מדרגות.

עכו של פעם – היסטוריה.

לעכו 4,000 שנות היסטוריה, אך לא באותו תחום. עיר הנָמֵל החשובה ביותר בארץ.

2. בתקופה העות'מאנית, במאה ה-18, שני שליטים מקומיים העלו את חשיבותה:

בתקופה הצלבנית השנייה, מסוף המאה ה-12 ובמאה ה-13,עת הייתה-

• 1. הצלבנים קראו לה אקרא (ACRE). בתקופה הממלוכית חזרו לשם הערבי עָכָּא. הממלוכים כבשו את עכו בסוף המאה ה-13 והחריבו אותה לחלוטין. מעיר בת כ-40 אלף תושבים, הפכה עכו לכפר דייגים קטן שישב על הריסות. העיר הפסיקה להתקיים.  – כמה צריחי כנסיות בלטו מבין החורבות, וביניהם כנסיית יוחנן הקדוש ולכן הצליינים קראו לה "סן ג'ן ד'אקר -יוחנן הקדוש של עכו, כיום המתנ"ס העירוני ששוכן במהנה הסראה העותמאני היסטורי של עכו העתיקה.

"ימי השיא של עכו העתיקה":

עם הכיבוש הערבי במאה ה-7 חזרה לשמה הקדום ונקרה עכא.

• על הגדה הצפונית-מזרחית של הנעמן, כ-700 מטרים מהים. הערבים קראו לו "תל אלפוחר" = תל החרסים. הצלבנים קראו לו "תל ריצ'רד", הוא נקרא גם "תל סלאח אדין", ושמו העממי – "גבעת נפוליאון", שם גם הוצב פסל של נפוליאון. במאות ה-5-6 לפני הספירה, בתקופה הפרסית, גלש הישוב מהתל ישב למרגלותיו. על התל המשיכה לעמוד מצודה שנקראה אקרא או חקרא (בתקופה הצלבנית קיבלה העיר את שמה ACRE, בגלל שם המצודה). בתקופה ההלניסטית עכו ישבה על קו המים – הנָמֵל ההלניסטי התגלה מדרום לעכו העתיקה.

 "שמותיה של עכו במקורות":

חומת דאהר אל עומאר בעכו. הנמל הפיזני מחומות עכו. זה גם בתקופה הרומית והביזנטית. העיר הגדולה ביותר בארץ ישראל (יותר מירושלים, באלף ה-2 לפני הספירה היה הישוב על תל עכו, ממזרח לעיר, קיסריה וצור). השייח' הבדואי ט'אהר אלעומר (שלט בתחילתהמאה ה-18).אחמד פאשה אלג'זאר (ג'זאר = גוזר האיברים, שש פעמים החליפה עכו את שמה. במהלך 4,000 השנים היו שתי תקופות שיא מוכרות לעכו:

1. השם עכו הופיע בכתבים מצריים ובמקרא.

   1. 1. ⅓ מכל אחת מערי המלך, פירושו, בכל הערים שיחזיקו הצלבנים.

      2. ⅓ מהפריפריה החקלאית של הערים

      3. אוטונומיה בכל השטחים שיועברו אליהם

      4. פטור מוחלט ממסים ומכסים בנמלים – בתקופה ההלניסטית הייתה לעיר פוליס יוונית בשם פתולומאיס, על שמו של תלמי השני, ונשארה בשם"דרך המלך" ("Via Regis") חיברה בין שני המרכזים של המלך.לגנואה הוצע השטח שהובטח. לאורך החוף ממערב לא ניתןלעגון, החוף רדוד ואין בו מפרצים, והאזור היחיד שמתאים לנָמֵל נתפס על ידי הצלבנים, הגנובזים בחרו להתיישב מצפון לנָמֵל,בצמוד ממערב לציר המרכזי שמחבר בין שטחי המלך. היתרונות לבחירתם: הגנובזים ישבו בלב העיר. הגנובזים ידעו שמלך צפוי להתחלף, ואז תכננו לחדור ביתר קלות לשטחי המלך. הם חיכו לשעת כושר כדי לחדור לשטח הנָמֵל. בשנת 1124 הצלבנים טרם כבשו את צור. הם ידעו שהם זקוקים לסיוע של אחת מהקומונות הימיות. באלדווין השני פנה לוונציה וביקש סיוע. הוונציאנים התנו את הסיוע בארבעה תנאים:מסביב למסגד, באלדווין הראשון הפך לשטח דומינלי = שטח השייך לבית המלוכה. הצלבנים ירדו לנָמֵל ובנו כל מה שצריך כדי שהנָמֵל יתפקד, והפכו גם אותו לשטח דומינלי. הצלבנים השתלטו על שני האזורים הכלכליים ביותר.צור נכבשה, ומתוקף ההסכם, הוונציאנים נכנסו גם לעיר עכו. גם ונציה ישבה סמוך לנָמֵל של הכתר הצלבני, בצמוד ל"וויה רגיס" ממזרח. בלב עכו היו שתי אוטונומיות – ונציה וגנואה. ביניהן היה רחוב שרוחבו נע בין 3.8-4.5 מטרים. ההוספיטלרים הבינו את הפוטנציאל הכלכלי של העיר עכו, הייתה להם יכולת כלכלית, והם נכנסו לתוכה בתהליך איטי. הם רכשו מגרשים מצפון לאוטונומיה/רובע של גנואה, ותוך 30-40 שנים כל החלק שמצפון לאוטונומיה של גנואה הפך להיות בחזקתם של ההוספיטלרים. ההוספיטלרים מעולם לא קיבלו אוטונומיה, אך יצרו רצף טריטוריאלי.

   • הטמפלרים חדרו לעיר בשיטה דומה. הם רכשו מגרשים בפינה הדרום-מערבית של עכו (אזור המגדלור), עד שכולה הייתה שלהם. אז לא הייתה הגנה לפינה זו, והיא נקראה "כף הסערה", כי הגלים נכנסו אל העיר. בשנות ה-60 של המאה ה -12 עלה השליט הצלבני אמלריך, שהיה לו חלום אחד – לכבוש את מצרים. כדי להגיע למצרים הוא היה צריך ספינות. הוא פנה לפיזה וביקש סיוע של הצי, הם הסכימו בתמורה לנתח בעיר עכו. בשנת 1164 נכנסה גם פיזה לעיר עכו. ממערב לנָמֵל הייתה רחבה גדולה שהייתה שייכת לנָמֵל, והמלך נתן אותה לפיזנים. היה זה אזור קטן, בין הנָמֵל, הטמפלרים, והג'נובזים.

      במאה ה-13 עכו התרחבה, והטבטונים נכנסו לפינה הדרום מזרחית.

     בעכו, העיר הדומינלית הגדולה, הכתר הצלבני החזיק רק באזור הכנסייה בלב העיר – לו קראו פונדה (Fonda) = שוק בלטינית, כי בו היה השוק המרכזי של העיר, ובאזור הנָמֵל, לו קראו קַטֶנָה (Katena) = שרשרת בלטינית, על שם השרשרת ששימשה לפתיחת הנָמֵל וסגירתו.אזור נוסף שהיה שייך למלך הצלבני היה "הרובע המלבני" – מצפון לטמפלרים וממערב להוספיטלרים. שם זה ניתן לרובע כי כשחפרו אותו מצאו בו דירות שיכונים. ממזרח לרובע המלבני היה רובע השוחטים והקצבים.העיר הצלבנית הייתה הרבה יותר גדולה מהעיר העתיקה של היום. החומה המזרחית העכשווית חוצה את רובע ונציה, ואילו החומה הצלבנית הייתה ממזרח לה. היום רואים את העיר מהמאה ה- 18 ואילך – מדריך טיולים בעכו הישנה והחדשה עם אפי נחמיאס.

     מדרום-מערב – צריח כנסייה בצבע בורדו – כנסיית טרה סנטה = האדמה הקדושה. מימין לצריח – גמלון ומעליו צלב,אנו יושבים בפסגת גן החפיר—נמקם את הרבעים בתקופה הצלבנית לפי ארבעה מגדלים הבולטים ביותר בשטח מצפון לדרום: מאחורי (ממערב) לצמרות הפיקוסים – מגדל המצודה של ביתהכלא הבריטי, עליו מונף דגל ישראל. זוהי המצודה העות'מאנית של עכו.

     במאה ה-18 בעכו העתיקה. על גג הכנסייה בצבע בורדו. המגדל יושב מעל לנָמֵל, בחאן אלעומדאן-מדריך טיולים בעכוממערב – כיפה ירוקה ומינרט ירוק של מסגד אלג'זאר שנבנה בדרום דרום-מערב – מגדל השעון ועליו מתנוסס דגל ישראל

2. מיקום הרבעים וזיהויים:

   • אנחנו באזור שהיה שייך למלך הצלבני – אזור הפונדה, אזור הכנסייה.

   • ממערב לקו שבין צריח A ל-B – הרובע של הוספיטלרים.

   • הקו שבין צריח B ל-C – הרחוב המרכזי שחוצה את העיר – ויה רגיס.

   • ממערב לקו זה – רובע גנואה. ממזרח לקו זה, למרגלותינו – רובע ונציה.

     • החומה שאנו עומדים עליה – של אלג'זאר, חומה רחבה.צריח D – הנָמֵל, שייך לבית המלוכה הצלבני – הקַטֵנָה. לא ניתן לזהות מכאן את הרבעים: הטמפלרי, הפיזני והמלבני.—נזהה אותם בהגיענו לאזור הנמל.אנחנו מחוץ לחומות העכשוויות. קיימים שרידים של שתי מערכות של חומות עכו:החומה מדרום – של ט'אהר/דהאר אלעומר. רואים מגדל, המשך החומה מזרחה שבור, חלקלקה שנעלמת. ממערב – החומה מתחברת למצודה

   • לעכו העתיקה היו 5 חומות:

     1. החומה הטוּלוּנית בעכו.

     מצפון וממזרח הייתה חומה שהצלבנים פגשו כשהגיעו לעכו. החומות נבנו בימי אחמד אבן טוּלוּן הפאטימי במאה ה-9, מהשושלת הטוּלוּנית. לא ברור עד לאן המשיכה החומה הטוּלוּנית במזרח, יש הטוענים שעד למרגלות תל עכו.

     1. החומה הצלבנית בעכו.

   • הצלבנים החליטו להוסיף על ביצוריה של עכו, עיבו את המערך היבשתי במאה ה-12 או ה-13, יש עדות מ-1212. הצלבנים בנו חומה נוספת 80 מטרים מצפון לחומה הטוּלוּנית, ועוד חומה 80 מטרים ממזרח לחומה הטוּלוּנית, עם חפיר. לא נותרו שרידים של הפינה הצפון-מזרחית של החומה הצלבנית, אך היא קרובה למקום שבו אנו יושבים. מצפון וממזרח לחומה הצלבנים הוסיפו חפיר. הצלבנים לא ביצרו מדרום וממערב.חומת מונמיזאר.

   • בשנת 1250 הגיע לישראל לואי הקדוש, אחרי ששוחרר מהשבי במצרים. כשהתיישב בעכו ראה שהעיר מאוכלסת, ומערךהחומות אינו מספק. אנשים עברו בהדרגה לשבת מחוץ לחומות מצפון, בתחילה בנו מחסנים, יהודים עברו לשם, ובמהלך המאה ה-13 היה זה רובע מעורב – מוֹנְמִיזָאר. Mont = הר/גבעה, ולא ברור למה הכוונה ב"מִיזָאר", אולי המסכנים/עלובים (Misérable).לואי ה-9 בנה מקו המים בצפון מערכת ביצור אלכסונית שהקיפה את הרובע. המערכת כללה שתי חומות: פנימית עם מגדלים גבוהים, וחיצונית עם מגדלים נמוכים יותר, שנבנו לסירוגין. ביצור דומה למערך קונצנטרי. החומה תוארה כמשולש בסוף המאה ה-13. כשלואי בנה היו שני חפירים, והוא יישר את החפיר שהיה צפוני בחומה הצלבנית, מדרום למוֹנְמִיזָאר.החומה השלישית הייתה אפוא חומה אלכסונית שהקיפה את רובע מוֹנְמִיזָאר, ויצרה משולש מבוצר מצפון לעיר.

     4. חומת ט'אהר אלעומר.

     בשנת 1291 כבשו הממלוכים את עכו, והיא הפכה לעיי חורבות. הממלוכים הרסו את חומות 1+2+3 לעיל. בשנים שלאחר מכן לממלוכים לא היה עניין בעיר, והיא נהרסה. גם העות'מאנים לא בנו בעיר. בשנת 1750 ט'אהר אלעומר הפך את עכו לעיר וביצר אותה. הביצורים  היו הרוסים. ט'אהר אלעומר זיהה את שרידי החומה הטוּלוּנית, הקדם צלבנית, הרים את האבנים שנפלו ממנה ובנה אותה מחדש. במרחק 50 מטר מהים, בערך במדרגות למטה, הוא סיים את החומה הצפונית ופנה דרומה – ובכך הקטין את שטחה של העיר. הוא בנה גם חומה דרומית לאורך קו המים, וכן ממערב. כשבשנת 1799 הגיע נפוליאון ממצרים, הוא פגש בעכו את אחמד אלג'זאר. העות'מאנים הנצורים בעכו קיבלו סיוע אנגלי מהים. מצור נפוליאון היה על חומת ט'אהר אלעומר. נפוליאון ניסה שש פעמים לכבוש, ונכשל. באחד הניסיונות פרץ את החומה, אולם מצא את עצמו לכוד בין החומה החיצונית לפנימית, הקרויה פיליפו – והוא נסוג.

     5. "חומת אלג'זאר בעכו".

     בשנת 1801 בנה אלג'זאר חומה חדשה מצפון וממזרח, ואת חומת הים הגביה וביצר. במערב ובדרום ישבה חומת אלג'זאר על החומה של ט'אהר אלעומר. החומה הצפונית – אנו עומדים על חומת אלג'זאר, 30 מטרים מדרום לנו נמצאים שרידי חומת ט'אהר אלעומר הראשונה, שבסיסה החומה הטוּלונית.

     • בראשית המאה ה-19 לא בנו חומות, כיוון שאז כבר השתמשו בחומרי נפץ, אבל שגעון הגדלות של אלג'זאר גרם לו לבנות חומה.

     • • את החפירות התחילו בשנות ה-60 של המאה ה-20. מצאו אז שכבה עצומה מהודקת של חול ים, בעומק 1.20-1.80 מטרים. מתחתיה מצאו שכבה נוספת של חול ים. בשכבה מתחת היה גם חומר צהבהב. רק בשכבה הרביעית מצאו כמה חרסים מהמאהה-12 לפני הספירה.

       • האולמות מולאו וכוסו בחול. כדי למלא בחול הביאו חומר מהים ומתל עכו – משם הגיעו החרסים.מי כיסה את אולמות האבירים בחול?בתקופה הממלוכית רצו שהצלבנים לא יחזרו, לכן לאהגיוני שהשקיעו עבודה בעיר.בתקופה העות'מאנית לא היה עניין בעיר עכו.לט'אהר אלעומר היו תקציבים דלים.לכן ניתן לשער שאחמד אלג'זאר, שבנה את עכו, הכניסאת מילוי החול למבצר.העיר הצלבנית נבנתה לגובה, 2-3 קומות, וכל מה שנהרס צנח למטה. כנראה שאחמד אלג'זאר החליט במקום לפנות את ההריסות, לתמוך במה שנותר עומד, ולכסות בחול את החורבות, וכך יצר מסד חזק לבנייה שמעל.

       • אם כן, העיר עכו בנויה בשתי קומות: הצלבנים שיקעו אתהיסודות עד לסלע האם – סלע כורכר. 6-12 מטרים מעל למפלס הצלבני מתחיל המפלס התורכי.נקרא "ח'אן החמורים". במאה ה-19 הפך הח'אן למחסן התחמושת של עכו. בשנת 1832 פרץ בארץ ישראל מרד הפלאחים, וגורמים שונים רצו לתפוס שטחים. המצרים, בימי מוחמד עלי, בראשות איברהים פחה, כבשו את ארץ ישראל, ובין היתר כבשו את העיר עכו. התורכים, האנגלים והאוסטרים הגיעו לים, והפגיזו את עכו כדי שהמצרים יחזרו הביתה, והם חזרו. בשנת 1840, נפל פגז בפגיעה ישירה על מחסן התחמושת, והחומה נהרסה. בשטח זה נמצא היום מגרש החנייה הגדול – חניון האבירים.התותחים שמוצבים מסביב הם תותחים ימיים, שהיו על הספינות של האוסטרים, הבריטים .ההוספיטלרים העבירו את מפקדתם מירושלים לעכו בשנת 1191. במאה ה-13 כאן הייתה המפקדה הראשית של ההוספיטלרים. אנחנו נמצאים באולם-משנה שהיה חלק מאולם האורך הצפוני (מזרח-מערב). אגף זה נבנה צמוד לחומה הצפונית של העיר. באולם האורך הצפוני נמצאו 10 אולמות-משנה רוחביים. ניתןרק ב-10 השנים האחרונות, משהגיעו למפלס הצלבני, נמצאו גם קרמיקות צלבניות. לפני כן החפירות היו 12 מטרים גבוה יותר. המפקדה נבנתה בדגם קאסטרום. ה-70 של המאה ה-20, אולם גבוה יותר. בתקרה אנו רואים חור שאינו מטויח. במפלס בו אנו עומדים הייתה מפקדת ההוספיטלרים. מעלינו נמצא ארמון השליטה של אלג'זאר, שהתורכים הסבו לבית כלא, והבריטים הפכו לכלא המנדטורי. מעלינו החלק היהודי של הכלא הבריטי. החור שאנו רואים הוא זה שנחצב מתחת לתא 28, מתוך ניסיון לברוח.

         כשחפרו את יסודות בית משפט השלום בעכו (ברחוב יהושפט 15) מצאו את החומה הצלבנית. אז היו רק שתי חומות: הטוּלוּנית והצלבנית. מעבר לחומה הצלבנית נמצא חפיר. לא נותרו שרידים מהחומה המזרחית של ט'אהר אלעומר. בתקופה העות'מאנית נבנו  חמישה ח'אנים. אחד מהם נבנה כאן בשנת 1810, בין חומת אלג'זאר לחומה של ט'אהר אלעומר, והואהקירות עבים, האולם גבוה.

       • אסירי המחתרת חשבו שהם חופרים בעמוד צלבני, ולכן שפכו מים לחור, החומר התפרק, והם הוציאו אותו. הם חפרו מעבר לרצפה התורכית, עברו את הקמרון הצלבני, ובשלב מסוים המים שהאסירים יצקו נעלמו, כי המים חלחלו בחול. אנחנו רואים חלון, שבשלב חפירה מוקדם חשבו שהוא דלת. בגלל עובי הקירות, הצלבנים הכניסו אור מבעד לחלונות.

       • הצלבנים קראו למבנה הוֹסְפִּיטָלָה = המפקדה של ההוספיטלרים. השם "אולמות האבירים" ניתן משום שכאן האבירים הצלבניםגרו, אכלו וניהלו את טקסיהם. האזור הצפוני של המפקדה היה אזור המחסנים של ההוספיטלרים.

         1. 1. לחלל ממזרח שישמש כמטבח למסעדה העתידית.

            2. הייסוד של האומנה הדרומית, משוקע עם רגליו לכורכר.

            3. למעלה – פירים רבועים, שדרכם ירדו לנקות.

               • ל-30 חללים זהים כמעט לחלוטין בגודלם ובצורתם על ידי 15 עמודים. האולם נקרא גם "גראנד מוניר". האוֹמנוֹת (= עמודי תמיכה) רבועות בנויות אבן הסדורות שורות שורות לאורך המבנה. יתכן שכאן היה ה"דורמיטוריום", אולם שינה עבור חברי המסדר ההוספיטלרי ועבור מאות צליינים שהגיעו באותם ימים לעכו. במקום מתבצע פרויקט החייאת המתחם, המחזת העיר בתקופה העות'מאנית.ויתכן שדרכם עלה אויר חם לחימום הקומות העליונות. נמצאו אלפי קנקני חרס, עציץ וקש – כנראה שבתוכם ייצרו סוכר. ההוספיטלרים היו ידועים בתעשיית הסוכר הצלבנית באולם האומנות .בשנות ה-70 חפרו רק 3 אולמות במכלול הצפוני, ואת אולם האוֹמנוֹת מדרום. כדי להוביל תיירים בין שני האזורים, יצרו מנהרה מלאכותית שמקשרת ביניהם. אולם הייתה בעיה בטיחותית, בתקרה היו סדקים רבים. כדי לייצב את התקרה יצקו כלונסאות, והחלו להוציא את המילוי שהכניס אלג'זאר.

            4. שטח האולם 1,300 מ"ר, מקומרים בקמרון צלב. האולם מחולק.

               • החצר נמצאת במרכז המבצר, ושטחה 1,200 מ"ר.

                 • בעומק 1.5 מ' הבנויה כאמבט. כפי הנראה הבאר בצפון שימשה לשתייה ולכביסה והבאר בדרום שימשה לרחצה.

                 • החצר מוקפת מערכת קשתות שנשאו מערכת מדרגות ומסדרון שהוביל לחדרים בקומה השנייה.

                 • חצר בית הכלא הייתה מעל לחצר זו. עד 1992 החצר הייתה במפלס העליון. המפלס התחתון היה מרכז ההוספיטלה.

                 • בצד המזרחי התגלה גרם מדרגות, שהוביל למבנה בפינה הדרום-מזרחית. תור הזהב של תיאורי נוסעים היה במאה ה-19, אולם המדרגות כוסו על ידי אחמד אלג'זאר במאה ה-18. בתיאור מוקדם יותר של נוסע איטלקי הופיע: "ליד כנסיית יוחנן הקדוש, נמצא ארמון ראש מסדר אבירי מַלְטָה, ומדרגותיו עדיין שלמות".

                   "כנסיית יוחנן הקדוש" – מתאים, כי אנחנו ברובע ההוספיטלרי.ההוספיטלרים. "ומדרגותיו עדיין שלמות" – כפי שאנו רואים."נמצא ארמון ראש מסדר אבירי מלטה" – ההוספיטלרים עברו מכאן לקפריסין, ואחרי 8-10 שנים עברו לרודוס, שם ישבו 200שנה. בימי סולימאן המפואר נכבש האי, וההוספיטלרים עברו לאי מלטה. שם חוסל המסדר הצבאי ההוספיטלרי על ידי נפוליאון. לכן ברור שהכוונה למסדר- צליין הולנדי צייר מהמאה ה 17 המובילות למבנה אדיר בן 4 קומות: בפינה הדרום-מזרחית הייתה הלשכה המרכזית של ראש המסדר ההוספיטלרי, בצידה הצפוני יש באר שנחפרה אל מי התהום (בעומק 4 מטרים, יש בה מיםבצידה הצפוני יש באר שנחפרה אל מי התהום (בעומק 4 מטרים, יש בה מים גם היום). סמוך לבאר בנויות שתי בריכות מטויחות בעומק 40 ס"מ. הבריכות נוקזו באמצעות תעלת מים מתחת למפלס החצר אל תעלת ביוב מרכזית. בחלק הדרום-מערבי של החצר נבנתה באר נוספת. סמוך לה בריכה מטויחת

                   אולם העמודים —אולם חדר האוכל.

                   • האולם התחתון של הלשכה היה הרפקטוריום (= חדר אוכל). כנראה ששימש כאולם מרכזי שבו גם ערכו טקסים וקיבלו החלטות. שלושת האוֹמנוֹת (עמודים) העגולות אדירות, קוטרן כ-3 מטרים, ומכאן הסיקו שהחזיקו קומות רבות מעל. המבנה של האוֹמנוֹת התומכות בתקרה דומה לשרידים באולם שראינו במונפורט. האולם בנוי ממערכת של שמונה קמרונות צלב מחודדים, מתנשא לגובה 10 מטרים. צלעות האבן, התומכות את תקרת קמרונות הצלב, נשענות על כותרות המשולבות בקירות האולם. הכותרות מעוטרות בזרי פרחים, סלסילות או עיטור עלי שושן צחור ("פלר דה ליס"). בחלק מקמרונות הצלב, במפגש הצלעות נשתמרו רוזטות מגולפות. המבנה נחשב לאחד המבנים המסמלים את המעבר מהסגנון הרומנסקי לגותי.

         להלך בסדרת אולמות הרוחב, שהיוו צלע אחת מתוך ארבע, שהקיפו חצר. פתחי האולמות מקושתים. החללים מקוריםבקמרון חבית בגובה 10 מטרים. הקירות החיצוניים של האולם הצפוני בנויים בנייה מסיבית: קירות אבני גזית בעובי 3.5 מטרים.גודל הקאסטרום היה 100×100 מטרים, מבנה של 10 דונם.