"סיורים מודרכים לקבוצות בנגב המערבי ועוטף עזה".

סיורים פתוחים לקהל הרחב בעוטף עזה וישראל: 30 ( לדצמבר)
8.10.11.24/1 .5 ( לינואר)

סיורי בולענים בים המלח: 17.1  31.1  8.2

אפי נחמיאס 0522686908

במקום ישנם מספר אתרי תיירות כמו: "חולות מקיימן", מרחצאות נווה מדבר, "ביקור בפארק גולדה ספינת המדבר". בכניסה לרביבים יש כרם זיתים הגדול ביותר בארץ המושקה בעזרת מים מליחים. הכרם הוא תוצר של שיתוף פעולה בין רביבים, שדה בוקר ומשאבי שדה. השמן המיוצר נקרא "חלוצה", ונחשב לשמן באיכות גבוהה מאוד.

"מצפה רביבים" –(ניתן להתמקד במצפה בנושא ההתישבות / המים/ המלחמות). השם 'רביבים' ניתן על ידי ברל כצנלסון על שם הביטאון שהסופר י.ח(יוסף חיים) ברנר היה מוציאו באופן קבוע. בעקבות הפרעות בשנים 1936-39. השלטון הבריטי מזמן את וועדת פיל שמפרסמת את מסקנותיה לחלוקת הארץ. הערבים התנגדו לתוכנית החלוקה ואילו בצד היהודי היו לכאן ולכאן, מצד אחד יש גבולות להקמת הבית ,ומצד שני הבית קטן מדי. המסקנה שנבעה מוועדת פיל היא שיש ליישב את הארץ ולהרחיב את גבולותיה. בשנת 1939 פורצת מלחמת העולם השניה  והמאמצים להתמודדות עוברים מאנגליה לגרמניה. בן גוריון אמר על כך " נאבק בספר הלבן כאילו לא היה היטלר, ונלחם בהיטלר כאילו לא היה הספר הלבן. הבריטים שיתפו פעולה עם היהודים כמו הקמת הפלמ"ח. שיתוף הפעולה מסתיים בשנת 1941, מימדי השואה מתבררים ומבינים שיש צורך בחידוש העלייה לארץ. לשם כך מתגייסים ותורמים גם יהודי ארצות הברית. בסוף שנת 1941 יוסף וויץ הגה את רעיון הקמת המצפים, (בתכנון היו צריכים להיבנות 10 מצפים). לבסוף הוקמו 3 מצפים : הראשון –גבולות בשנת 1943, רביבים ובית אשל על אדמות שנרכשו על ידי היהודים, רביבים הוא הישוב הדרומי ביותר. בעקבות ועדת פיל שהייתה בשנת 1937 יוצאת לדרך תוכנית החלוקה. והאיסור על קניית קרקעות והקמת יישובים במקומות האסורים .(בהרים היה אסור ואילו בנגב רק באישור המנדט.) עמינדב אלטשולר ( 'רוכש אדמות הנגב' – למעט רביבים) וחנקין (רוכש אדמות העמק), שניהם נאלצו לזייף את תאריכי העיסקאות לרכישת קרקעות . על פי החוק אסור היה להקים ישובים אך מותר להקים מצפים, כי המצפה נחשב כתחנה ניסיונית, עם מעט אנשים. מצפה רביבים הוקם כפרויקט לאומי של קק"ל. (האנשים נשלחו להקמתו ). כדי לסמל ולהראות בעלות על הקרקע יש צורך לחרוש מסביב ליישוב. ראשית ההתיישבות הייתה במערה הגדולה שהיא למעשה בור מים מהתקופה הביזנטית. בנובמבר שנת 1947 מתחילה התקפה מצרית והתושבים מתחילים לבצר את הישוב. המערה הפכה לבונקר ולבית חולים. הביצורים היו שקי חול, קירות עם עמודי ברזל שהיו למעשה הצינורות שהובאו מלונדון לבניית קו המים המכונה "שמפנייה" שהוביל מים מניר עם בשתי זרועות ליישובי הנגב.(אך לא לרביבים).
רביבים לא הייתה מסומנת על תוואי הדרך של הצבא המצרי .בערב ההפוגה הראשון 11/6/48 גדוד חטיבת הנגב של הפלמ"ח מקבל פקודה לחסום את קו האספקה לצבא המצרי בבייר עסלוג' . הם הצליחו לכבוש את המשלט אך לרוע המזל כתוצאה ממלכודות ומהתמוטטות של קיר נהרגים 11 חיילים . הכוח לא התייאש ובכל כוחו החזיק מעמד ושמר על המשלט. המצרים לא יכלו לעבור ולכן נאלצו לעשות איגוף כדי לסלול את הכביש. היעד לא הושג כי המצרים המשיכו להוביל אספקה ותגבורת.
*בזמן המצור המצרי אי אפשר היה להוביל אספקה ותגבורת או לפנות פצועים. הטיס פנחס בן פורת חיכה בבית אשל כדי לפנות פצועים , אך כאשר שמע שמתארגנים פורעים ערביים להתקיף את נבטים הוא ממריא מעליהם , ממטיר עליהם אש מהמקלע וזורק רימונים. הערבים נבהלו ,פחדו וחזרו על עקבותיהם. פה הייתה ההתקפה האווירית הראשונה. (הבריטים לא האמינו לערבים שיש בידי היהודים מטוסים).

"המים בנגב ".

המתיישבים הראשונים שגרו במערה נאלצו לחפור כדי למצוא מים. המים שנמצאו היו מליחים. עם הזמן הם הבינו שיש צורך ת מי הנחל ולכן בנו עליו סכר. אך לרוע המזל הסכר נסחף והם החליטו לבנות סכר הטייה. לאחר זמן מה התברר להם שהמים חילחלו באדמת הלס . למקום הובא קובלנוב שהיה מהנדס. הוא ייעץ להם לבנות מאגר / בריכת מים גדולה. ואומנם זו הוקמה בשנת 1944-45והפך למפעל המים הראשון בנגב.
בשנת 1947 הבריטים פונים אל האו"ם בבקשה להשתחרר מהמנדט, כאשר העיקרון המנחה הוא שכל ישוב יינתן לצד שיש בו רוב. אך כאשר הגיעו לנגב וראו את ההתיישבות, מפעל לשימורים, שדות ,בוסתנים ובכניסה היו צמחי סייפנן. השופט סנטון, לא מתאפק ועוקר צמח כדי לבדוק אם הם שתולים או תקועים בקרקע. וכאשר נוכח לגלות שהצמח אכן שתול החליטה הוועדה שהנגב יעבור לצד היהודי כי הם בעלי היכולת ליישב את הנגב. פארק גולדה- על שם ראש הממשלה גולדה מאיר שביתה הייתה ממתישבות רביבים, יציאה מאיזור החולות וכניסה לרכסי הנגב=תצורת עובדת, מצפור ע"ש חגי אבריאל שהיה ממייסדי שדה בוקר לאחר מכן עזב והקים את מצפה רמון.

צריף בן גוריון שדה בוקר הוקם בשנת 1952 על ידי לוחמים שלחמו בנגב במלחמת העצמאות ונדלקו על המקום. "ברברה פרופר"– נרצחה בוואדי כאשר רעתה את הצאן, כנראה על חילוקי דעת. ע"ש הוקמה חורשת 'הרועה הקטנה'. אלתרמן כתב על כך שיר,  לדוד בן גוריון היה חזון להתיישב בנגב כבר בשנת 1935. הצבע השחור על הגבעות הוא שייך לתצורת צור-משאש ואילו השכבות האופקיות והבהירות שייכות לתצורת עובדת.

"סיורים בעין עובדת"-
נחל צין הוא אחד הנחלים הגדולים בנגב. אורכו כ-120 קילומטר. מקורותיו בשוליים הצפון-מערביים של מכתש רמון. כל הדרך עד לקניון עין עבדת זורם הנחל לכיוון צפון. ליד מדרשת שדה בוקר פונה הנחל בפנייה חדה מאוד לכיוון מזרח וזורם לכיוון ים המלחל וזאת כתוצאה מהשבר הסורי אפריקאי.

אלה אטלנטית.
עץ אירנו-טורני. שייך לאקלים קר וגשום ובכל זאת מופיע כאן. כנראה וזהו עץ שרידי =שריד לאקלים אחר שהיה כאן בעבר. העץ שרד ונשאר באפיקי הנחלים למיקרואקלים שנוצר- יש לו מים מהנחל ובנוסף יש לו הרבה שעות צל מהמצוקים.

"צפצפת הפרת" –
משפחת ערבתיים. זהו עץ מוזר כי הוא נושא שתי צורות של עלים. חלק מהעלים הם מוארכים כעלי ערבה מחודדת או איקליפטוס המקור ושפתם תמימה; וחלק מהם רחבים כאורכם, מתארם עגול או מעויין או משולש, והם לעיתים משוננים. גובה העץ 3–8 מ', הגזע מעוקם. הוא עומד בשלכת מצהיבה בחורף. העץ דו-ביתי, כל פרט נושא פרחים רק ממין אחד, או זכריים או נקביים. צפצפת הפרת פורחת מפברואר עד אפריל. פרחיה זעירים, ערוכים בתפרחות, מואבקי-רוח, אף שיש להם צופנים. הזרע נושא ציצית לבנה, המסייעת להפצתו ברוח. צפצפת הפרת גדלה בבתי-גידול לחים במדבר חם, בעיקר בבקעת הירדן התחתונה ובבקעת ים המלח. היא מהווה מרכיב חשוב בסבכי היער של גאון-הירדן. תפוצתה העולמית משתרעת ממערבה של צפון אפריקה ועד למרכז אסיה.

"מצוק הצינים"- לאורך מצוק הצינים ישנן מקורות נביעה-יש אקוויפר. זו שורה של מעינות על אותו קו שבו רמת עובדת נחתכת על ידי  נחל צין. (נחל חוצה רכס).

בזמן ההליכה ניתן לראות מסלע אופקי משני צידי הערוץ כאשר משמאל ניתן לראות גושי מסלע בצבע חום- זהו נטף נחלים ועליו ניתן לראות שרידי מאובני צמחים.

"סיור ותצפית ביציאה מהשמורה"-
רמת עובדת היא בעצם קער הנמצא בין 2 קמרים, קמר רמון וקמר ירוחם.
חבורת עובדת מורכבת מ 4 תצורות ,(מהתחתונה ביותר) מנח"מ : מ= מור, נ=ניצנה, ח=חורשה, מ=מטריד. בתפר שבין תצורת מור לבין ניצנה ניתן לפגוש מים ,כי יש שם מעט "זיופים" כלומר נקודות בהן נחל חווארים נשפך לנחל צין והוא זורם על שברי רוחב.

"ביקור בקבר דוד ופולה בן גוריון".

שניהם קבורים זה לצד זה , פולה נפטרה ראשונה והוא בחר להיקבר לצידה. על הקבר מצויינים 3 תאריכים : תאריך לידה, תאריך עלייה ותאריך פטירה. קבר פשוט, עממי וצנוע ללא תוארי כבוד וללא כינויים ,כך היה בחייו ובמותו. בן גוריון היה מנהיג עם חזון שראה את הנולד הרבה לפני האחרים. הוא לא היה איש בטחון, הוא לא ידע הרבה דברים אך גדולתו הייתה שההוא ידע מה יש לעשות ולשם הוביל את האנשים הנכונים למקומות המתאימים. היה איש המילה והמעשה.
דוגמאות – כאשר החליט להיות ראש הסוכנות , הוא הגיע בשנת 1935 לרוחמה ואפילו עד אילת שעדיין לא השתייכה למדינה היהודית. כבר אז קבע שאילת שייכת לארץ ישראל בגלל היותה מופיעה במקרא. ראה את נמל אילת בחזונו אף על פי שהמדינה הייתה שרויה במלחמה.הקשת הסורית- הקשת הסורית היא מערכת של קמטים העוברת ממצרים ומדבר סיני דרך שדרת ההר בישראל לסוריה. לחץ ההתנגשות גרם להיפוך טקטוני: כלומר גראבנים – שהיו שקועים קודם לכן בין הורסטים – התרוממו ויצרו העתקים הפוכים בסלעי התשתית העמוקים. התרוממות זו גרמה לקימוט סלעי המשקע שהורבדו מעליהם בנוסף , תנועת הלוח הערבי צפונה ביחס ללוח הלבנטיני גרמה למתיחת והתארכות הקמרים לצפון-מזרח. במקביל חל בקמטים היפוך תבליט: הקמרים נפערו וסחיפה יצרה בהם שקעים עמוקים. היפוכי תבליט אלה ניתן לראות במכתשים בנגב שמרכזם קעור, ובהרים עיבל וגריזים המצויים בתוך קער אך בולטים מעל ראשי הקמרים הסחופים הסמוכים להם.

ברכס חתירה-יש צור מתצורת משאש. (יש פוספטים ולכן המפעלים בצידי הקמרים).
ויש קרטון מתצורת מנוחה, וגיר מחבורת יהודה – בן 100 מליון שנה.
ברכס חצרה- נמצאת חבורת עובדת ויש צור משאש בן 40 מליון שנה.

סלע הצור- הצור הוא סלע משקע ימי, כלומר מאובני שלדי בעלי החיים העשויים מצור.
בנגב קיימים 4 מופעים של צור :
1. בחבורת עובדת=בצורת עדשות או בועות.
2. בחבורת משאש=מרוסק ושבור, לא איכותי ועשיר בפוספטים.
3. בחבורת יהודה=אבנים קטנות.
4. בחבורת יהודה=הגיע מעבר הירדן (צור מיובא ).

טיול ויום גיבוש בעוטף עזה/ עוטף ישראל.

סיורים בנגב ומדריך טיולים בהר הנגב ורמת עובדת.

לקריאה על עוטף עזה

"סיורים מודרכים ואתרים בעוטף ישראל/ עוטף עזה בין שדרות ותקומה ועד מיצגי הנובה ומיגונית רעים".